ישנם פוליטיקאים שצועקים את דרכם אל הכותרות הראשיות כדי לתפוס את אור הזרקורים, וישנם כאלה שבוחרים לעבוד בשקט מופתי בחדרי חדרים, לסגור מעגל אחר מעגל, ולהותיר חותם עמוק במערכת הממלכתית בלי לאבד אף רגע מנאמנותם האידאולוגית.
במשך כמעט ארבעה עשורים היה אורי מקלב סמל למודל ייחודי של שליח ציבור חרדי: אדם שצמח מתוך השטח המוניציפלי הסוער של ירושלים, הפך לאיש סודם המובהק של גדולי ישראל, וניהל קריירה פרלמנטרית וממשלתית רבת-הישגים שניווטה בין צורכי הפרט לבין פעילות ציבורית ברמה הארצית, כמו ניהול הרשות החרדית במשרד רה"מ ועוד.
כעת, עם חילופי הדורות הדרמטיים בצמרת "דגל התורה", ראוי לפרוש את סיפורו של מי שהיה מעמודי התווך של הפוליטיקה החרדית.
שורשים ירושלמיים
ישראל מאיר אורי מקלב נולד בשנת תשי"ז בבני ברק, ולמד במוסדות הליבה של עולם הישיבות הליטאי - ישיבת "קול תורה" ופוניבז'.
את עיקר ניסיונו המנהלי רכש בזירה המקומית בירושלים. משנת 1993 כיהן במשך כ-15 שנה כסגן ראש העירייה וכחבר הנהלה תחת אורי לופוליאנסקי.
בתקופה זו ניהל את תיק החינוך החרדי, התמודד עם גידול דמוגרפי מואץ והשתלב בוועדות הכספים, התכנון והבנייה.
הוא כיהן גם בהנהלת תאגיד המים "הגיחון" ובהנהלת מרכז הקונגרסים ירושלים (מקב"י).
העבודה הזו הקנתה לו שליטה יסודית במנגנונים הבירוקרטיים והעניקה לו את הבסיס לעבודה הציבורית המדוקדקת שמאפיינת אותו עד היום - דיוק, סבלנות ויכולת לסגור דברים בלי רעש מיותר.
המעבר מעיריית ירושלים לכנסת לא היה קפיצה רגילה; מקלב הביא איתו את הבנת העומק המוניציפלית לזירה הארצית כדי לתרגם צרכים אמיתיים בשטח לשפת המעשה הממשלתי.
נאמנות ל"דעת תורה" ושני מודלים מנוגדים בצמרת
במבנה הפוליטי של דגל התורה, מקלב היה מזוהה יותר מכול עם היותו שליח נאמן ואיש סודם של מנהיגי הדור. נקודת המפנה הארצית התרחשה בהוראתו הישירה של מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, שמינה אותו לנציג בכנסת ב-2008.
מקלב שימש כערוץ תקשורת שקט והדוק בין שליחות של דעת תורה לבין מוקדי הכוח השלטוניים, ובהמשך דרכו המשיך לפעול תחת הכוונתם של גדולי הדור, מרן הגראי"ל שטיינמן, מרן רבי חיים קניבסקי ומרן הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל.
מחויבות זו להלכה ולגדולי ישראל התחברה אצלו תמיד עם גישה ממלכתית עניינית ששבתה את לבם של פקידים וחברי כנסת מכל הקשת הפוליטית.
כדי להבין לעומק את פעולתו של מקלב, יש להסתכל על השותפות המרתקת שניהל במשך כמעט שני עשורים לצד ח"כ משה גפני.
שניהם ייצגו יחד את דגל התורה, אבל הסגנון שלהם היה שונה בתכלית – שני מודלים מנוגדים של שליח ציבור חרדי:
משה גפני – הקול החזק, הלוחם והמנהיג: גפני הוא דמות דומיננטית, קולנית ומרכזית. הוא ניהל את הסיעה במשך שנים ארוכות, ישב בראש ועדת הכספים ונחשב ל"פנים" של דגל התורה מול התקשורת והקואליציה. הסגנון שלו התאפיין בנוכחות גבוהה, תוקפנות מבוקרת, מנהיגות פוליטית בחזית ויכולת להוביל מאבקים ציבוריים נחרצים. גפני הוא הטיפוס של המנהיג שנמצא בחוד החנית.
אורי מקלב – העובד השקט, המקצוען והנגיש לציבור: מקלב בחר במודל הפוך כמעט לחלוטין מהסגנון המוחצן והלוהט של גפני. הוא התאפיין בשקט מופתי, בראש טבלאות הנוכחות במליאה ובוועדות, ובגישה טכנוקרטית-ממלכתית. הוא התמקד בוועדות מקצועיות (פניות הציבור, מדע וטכנולוגיה), בחקיקה מפורטת ובפתרון בעיות בירוקרטיות.
מקלב הוא הטיפוס של השליח שעובד בשטח ובמסדרונות. לא מעט אנשים נעזרו בו בענינים של יום יום כמו תורים ארוכים ועיכובים במשרדים שונים או בתחום התחבורה הציבורית.
שילוב זרועות זה יצר מכונה משומנת: גפני סיפק את הקול החזק, את המאבק הציבורי ואת הנהגת הסיעה בעוד מקלב סיפק את העבודה הפרלמנטרית היומיומית, את הידע המוניציפלי ואת היכולת לקדם נושאים מורכבים בלי רעש.
שיאים פרלמנטריים ומהפכות חברתיות
מקלב כיהן ברציפות במשך תשע כנסות והתייצב בעקביות בראש טבלאות הנוכחות בדיוני המליאה והוועדות. הוא לא היה איש של נאומים מרעישים, אלא של עבודה שיטתית:
ראשות ועדות מרכזיות: הוביל את הוועדה לפניות הציבור והפך אותה לכתובת אזרחית יעילה, ולאחר מכן כיהן כיושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה (אחרי משה גפני) – מינוי נדיר לח"כ חרדי שבו קידם סייבר, בינה מלאכותית, תחבורה חכמה ושילוב נשים חרדיות בהייטק.
מפעל חקיקה ענף: חתום על חוקים חשובים להגנת הצרכן, עידוד תרומות מזון, זכויות עובדים והורים לילדים מיוחדים.
עשייה מיניסטריאלית: כסגן שרת התחבורה וכסגן שר במשרד ראש הממשלה, הוביל רפורמות בצדק התחבורתי, הקים את הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי (הרשות החרדית), וניהל את הרשות לזכויות ניצולי השואה מתוך דאגה עמוקה למיצוי זכויותיהם.
על פעילותו זו זכה באותות הוקרה יוקרתיים, ביניהם אות הפרלמנטר המצטיין ואות "אביר איכות השלטון".
סוף עידן וחילופי דורות בצמרת הנהגת הציבור
הקריירה הפרלמנטרית של מקלב הגיעה לנקודת מפנה בעקבות החלטת מנהיג הציבור הליטאי, הגאון הרב דוב לנדו.
מקלב חתם בכך פרק מפואר של עשייה ציבורית נקייה, מקצועית ומלאת שליחות. במשך כמעט ארבעה עשורים – מהעירייה ועד הכנסת והממשלה – הוכיח אורי מקלב שמודל של שליח ציבור יכול להיות אחר: פחות רעש, יותר תוצאות; פחות כותרות, יותר מעגלים שנסגרים;
>> למגזין המלא - כנסו כאן
מקלב ימשיך לכהן כחבר ההנהלה הארצית של דגל התורה מתוך נאמנות מוחלטת לדעת תורה.
0 תגובות