אמנם חברי הכנסת החרדים, באופן רשמי לא נמצאים בקואליציה, אך ככל הנראה הם צפויים לתמוך בתקציב המדינה שצפוי לעבור בקרוב - זאת תמורת העברת חוק גיוס, כפי שהתחייב ראש הממשלה נתניהו. אך בינתיים ניסיונות הפגיעה בעולם התורה - לא פוסקים.
הפעם היה על הפרק תקציב בחורי הישיבות, כאשר הפקידים והיועצים המשפטיים, יחד עם נערי האוצר, ניסו לקצץ בתקציב תלמידי ישיבות שמגיע להם תקציב על ידי הורדת ערך הנקודה.
מי ששם לב לכך ראשון, הוא יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני, שכבר אתמול הוציא הודעה לתקשורת בה נאמר: "תקציב הישיבות אמור לרדת החודש משמעותית בערך הנקודה מחודשים קודמים. לא מדובר בחייבי גיוס לפי החוק, אלא באברכים ותלמידי חו"ל שהתמיכה מגיעה להם על פי דין".
גפני הוסיף וכתב: "זהו מצב אבסורדי שהפקידות בייעוץ המשפטי לממשלה לא מאפשרים להשתמש בתקציבים שהועברו בממשלה ובכנסת לטובת הזכאים לכך. פניתי לכל הנוגעים בדבר לטפל בעניין בהקדם. לא נעבור על כך לסדר היום!".
לאחר מכן יצאה הודעה רשמית מטעם כל מפלגת יהדות התורה, בה נאמר: "יו״ר סיעת יהדות התורה ח״כ מקלב יכנס מחר את הסיעה בטרם פתיחת מליאת הכנסת בנושא התנכלות הפקידות והיעוץ המשפטי לממשלה לתקציב הישיבות", אך מטעם המפלגה החרדית הגדולה יותר ש"ס - צרצרים.
היום, לאחר שהח"כים הצליחו לפתור את המשבר מול ראש הממשלה, הייתה זו מפלגת ש"ס שהוציאה הודעה ראשונה על כך שהנושא נפתר ובכך לקחת לכאורה את הקרדיט על המאבק.
בהודעה שנשלחה בשעה האחרונה ע"י ש"ס נכתב: "בשורה לעולם התורה: בפעילות יו״ר ש״ס הרב אריה דרעי - הושבו התקציבים שקוצצו מעולם הישיבות וערך הנקודה יעמוד שוב על כ-400 כפי שהיה מתחילת השנה. כזכור, בעקבות התערבות הייעוץ המשפטי, ערך הנקודה קוצץ השנה ל-320. כאמור כעת הנושא סודר".
עוד נמסר: "בנוסף, ש״ס תמשיך להיאבק בתקציב 26 על תקציב הישיבות, להעלות את ערך הנקודה לדרגה הגבוהה ביותר שהיתה".
ביהדות התורה הוציאו את ההודעה מאוחר יותר, כעבור יותר מ-50 דקות, ובהודעה נכתב: "סיעת יהדות התורה התכנסה הבוקר לישיבה שלא מן המניין בעקבות התנכלות הפקידות והיעוץ המשפטי לממשלה לתקציב הישיבות. תקציב הישיבות - בפעילות ח"כ הרב משה גפני הוסטו תקציבים שונים כך שערך הנקודה לא יפגע בחודש הנוכחי וישולם כפי ששולם בחודשים האחרונים".
בהודעה נכתב גם דבר מעט מביך, שהובטח על ידי הפוליטיקאים החרדים עשרות פעמים בעבר אך אף פעם לא קוים: "נמשיך להיאבק על מנת שתקציב הישיבות יהיה בבסיס התקציב לשנה"ל הבאה".
לבסוף נמסר בהודעה: "תקציב תלמידי חו"ל ומוסדות ציבור ברווחה עדיין לא סודר. והסיעה תמשיך לפעול על מנת לפתור את הסוגיה".
מה זה ערך הנקודה?
ערך הנקודה בתקציב הישיבות הוא סכום כסף קבוע שהמדינה משלמת לכל ישיבה עבור כל תלמיד (אברך או בחור ישיבה. ח"ב) הלומד בה, כאשר סוג התלמיד קובע כמה נקודות הוא שווה, וסכום הנקודות הכולל קובע את גובה התמיכה הכספית שהישיבה מקבלת מהתקציב הממשלתי.
איך זה עובד? הממשלה מקצה תקציב שנתי לישיבות. התקציב הכולל מחולק לפי מספר הנקודות שכל ישיבה צברה. התוצאה היא "ערך הנקודה", שמייצג כמה כסף מקבלים עבור כל נקודה.
נקודות לתלמיד: תלמיד ישיבה גבוהה נחשב כנקודה אחת (כ-476-480 ש"ח), בעוד תלמיד כולל ביום מלא שווה יותר (כ-1.8 נקודות, כלומר כ-846 ש"ח).
בג"ץ התייחס לנושא הזה לפני כמעט שנתיים והוציא פיסקה בנושא שהשפיעה על אופן חישוב התמיכה, אך הממשלה מצאה דרכים להמשיך ולממן את הישיבות, תוך שמירה על המנגנון הזה.
תקציב הישיבות - בבסיס התקציב
בהודעה שיצאה מטעמה של מפלגת יהדות התורה, הפוליטיקאים שוב הבטיחו את מה שככל הנראה לא יוכלו לקיים - והוא להכניס את תקציב הישיבות לבסיס התקציב, דבר חשוב מאין כמותו, כדי שהחרדים לא יצטרכו להסתמך על כספים קואליציונים.
לפני הבחירות האחרונות וגם לאחר מכן, וכמעט בכל מערכת הבחירות, הפוליטיקאים החרדים הבטיחו, שהכנת התקציב לבסיס התקציב, יהיה תנאי להקמת ממשלה יחד איתם, אך כאמור ההבטחה הזו לא מומשה אף פעם ולפי המצב הפוליטי הנוכחי, נראה שגם לא תמומש בקרוב.
בממשלת בנט-לפיד אז החרדים היו מחוץ לממשלה, השאלה התחדדה ואז כאמור כולם הבטיחו שבממשלה הבאה זה ודאי יקוים.
אך שאלת השאלות, נותרה בעינה: למה בעצם חברי הכנסת החרדים החליטו להסתמך על קיום הכספים הקואליציוניים בדבר כה מהותי עבורם ועבור ציבור הבוחרים שלהם, בזמן שיכולים היו לדרוש אישור ביצוע בחקיקה בכנסת, ובכך להבטיח את הכסף לישיבות בלי הפסקה, עם יחס מלא לגידול הדמוגרפי בחברה החרדית, ולמנוע כאבי ראש? אנו ב'כיכר השבת' יצאנו לבדוק כבר לפני מספר שנים, התשובות, אל תופתעו לשמוע, מורכבות - ועדיין רלוונטיות גם לימים אלו.
"יכול להיות שהרגשנו זחוחים שנהיה מאתיים שנה בשלטון, ושזה לא יקרה שיעיפו אותנו", אמר בגילוי לב גורם חרדי המעורה בסוד העניינים. "בנט, לפיד וליברמן לימדו אותנו איך להתנהג, גם במינויים וברפורמות, ונבצע בעתיד. אם רק נעשה חצי ממה שהם עושים עכשיו - נשבור שיאים".
ח"כ אורי מקלב, שניהל מספר משאים ומתנים קואליציוניים מטעם 'יהדות התורה', טען בשיחה עם 'כיכר השבת' כי הסיבה היא ניתוח רווח מול הפסד: "הגידול הטבעי של עולם הישיבות 'לא טבעי', כך שעל כל שלושה מיליון שקלים שרצינו להעלות היו לנו ויכוחים של כמה ימים", אמר מקלב. "מיצינו כל משא ומתן עד תום, כל פעם היינו במאבקים, אבל צריך להבין גם על מה מתעקשים ועל מה לא".
מקלב הסביר שבסיטואציה עליה אנו דנים, הצעות משרד האוצר היו להעלות את תקציב הישיבות בכסף חד פעמי לעומת סכום נמוך בבסיס התקציב בהפרשים משמעותיים של מאות מיליוני שקלים. הצעה מפתה זו, לצד ההבנה שישנם דברים נוספים החשובים במכלול החברה החרדית, הובילו את המפלגות החרדיות להסכים לכספים קואליציוניים.
אלא שדברים אלו לא מוסכמים על ידי כלל השותפים במפלגות החרדיות, שהעדיפו להישאר בעילום שם, או גורמים פוליטיים ממפלגות אחרות שהיו שותפים בעבר למשאים ומתנים קואליציוניים מול ש"ס ויהדות התורה: "הסיבה האמיתית היא אינטרס פוליטי שלנו, כדי שיבחרו בנו גם בפעם הבאה", הודה אחד מהם.
אחרים בש"ס וביהדות התורה העלו טענה זו בשיחה עם 'כיכר השבת' מעצמם, אך במטרה להפריכה: "זו לא הסיבה היחידה שאנחנו בכנסת, אלא יש לנו הרבה נושאים אחרים. עובדה שתקציב הישיבות לא עומד בבסיס מסע הבחירות שלנו. מי שאומר את זה עושה זאת כדי להתריס", טען אחד מהם.
בתוך הבית פנימה, בקרב חבריו למאבקים הפוליטיים הנוכחיים, יש גם מי שמפנים אצבע מאשימה ליו"ר ועדת הכספים לשעבר, ח"כ משה גפני: "הוא היה האבא והאמא של ועדת הכספים, איך הוא לא עשה את זה? איך הוא לא דרש בכל תקציב ממשרד האוצר שזה יהיה חלק מן המניין? תראה מה עושה עכשיו קושניר (ח"כ אלכס קושניר, יו"ר הוועדה הנוכחי; ר"כ). הוא מתנהל ללא מעצורים".
יו"ר יהדות התורה ח"כ משה גפני מסר בתגובה: "אני רואה בזה כפיות טובה. אני לא נסעתי לחו"ל ועבדתי שעות על גבי שעות כדי לאשר כל שקל - מול היועצים המשפטיים ומול התקשורת. עבדתי עד השעות הקטנות של הלילה. הכנסתי 840 מיליון שקל לבסיס התקציב אחרי שהיו 200 מיליון. אומרים שמנעתי את הכנסת תקציב הישיבות לבסיס התקציב כאילו יש לי בחירות מקדימות ביהדות התורה. זה הדבר האחרון שמעניין אותי".
השר והח"כ לשעבר משולם נהרי, שייצג את ש"ס בשיחות הכלכליות מול משרדי האוצר והחינוך בשנים עברו, אמר ל'כיכר השבת': "כל התקצוב של המגזר החרדי לוקה בחסר. היה לנו חלון הזדמנות, במו"מ הקואליציוני להקמת ממשלת נתניהו ב-2009, להכניס את זה בחקיקה ולהפעיל על זה את 'הטייס האוטומטי' (שם קוד לתשלום התלוי בגידול הטבעי; ר"כ) - אך הוא הוחמץ בגלל טעויות פוליטיות. חובה להסדיר את זה בעתיד בחקיקה ולא לקבץ נדבות - כי אסור לנו להיות פושטי יד".
0 תגובות