עברה לי צמרמורת בגוף כשקראתי את הסיפור הזה. תקשיבו, הבעל שם טוב הקדוש עשה שאלת חלום: איזה צדיק יהיה איתו בגן עדן? אמרו לו איש אחד, רבי יוסף בן יעקב שמו, שגר בעיירה פלונית.
הבעל שם טוב כל כך הסתקרן, שהלך מיד לשם. הוא שאל את תושבי העיירה: "אתם מכירים אולי צדיק בשם יוסף בן יעקב?" אמרו לו: "לא מכירים." חיפש, לא מצא. שאל שוב: "יש יהודי פשוט, אולי מל"ו צדיקים, אחד?" אמרו לו: "אין אף אחד, אבל יש איזה אחד ריקן, פוחז, בטלן גדול, שכל היום חוטב עצים,, גר עם הגויים, עובד איתם. לך לשם, תראה אותו."
הלך לשם הבעל שם טוב, אמר לו: "תגיד לי, אתה הצדיק יוסף בן יעקב?"
"אני צדיק?!" התחיל לצחוק עליו, "עזוב אותי, יאללה! אני – הם קוראים לי יוסף, אבא שלי יעקב,, ואני לא צדיק. יאללה, סע, סע!" ככה אומר לו. הבעל שם טוב ישב שם ממתין, אמר: "אני אראה מה המעשים שלו."
הוא רואה שאין שום דבר מיוחד: עובד, עובד, גומר את העבודה... מביאים לו כיכר לחם ענק, והוא אוכל, טורף, ירקות, אוכל ואוכל, נרדם ונוחר מרוב אוכל. למחרת בבוקר, אמר הבעל שם טוב: "אולי נראה עבודת השם בלילות, משהו?" – שום דבר. ביום שלאחר מכן, שוב אותו הדבר: אוכל, אוכל, אוכל, הולך לעבודה, עובד, אוכל. אומר לו הבעל שם טוב: "תגיד לי, מה מעשיך?" אבל שום דבר.
הוא ממשיך ואומר לו: "תגיד לי, אתה צדיק נסתר."
האיש משיב: "תפסיק אתה עם השטויות שלך, עזוב, תן לי לעבוד."
אומר לו הבעל שם טוב: "אולי עשית מעשה מיוחד? יש צדיקים נסתרים. גילו לי מן השמיים שאתה צדיק נסתר ושאתה גדול מאוד בשמיים. מה עשית? ספר לי איזה מעשה עשית."
הוא עונה: "שום דבר לא עשיתי."
אז שואל אותו הבעל שם טוב: "תגיד לי, למה אתה כל היום אוכל, זולל ושבע? קצת דרך ארץ?" אמר לו: "אם זה מעניין אותך, אני אענה לך: אבא שלי היה סוחר גדול. והיה עובר בין העיירות, קונה ומוכר. פעם אחת, כשהיה בדרך עם עוד יהודים, התנפלו עליהם שודדים, לקחו את כל שללם ואמרו להם: 'יש פה פסל. או שאתם משתחווים לפסל, או שאנחנו מוציאים אתכם להורג!'
אמרו להם היהודים: 'תנו לנו זמן להחליט.'
חלק אמרו: 'אולי נעשה כאילו ולא באמת, וכך נינצל?' וחלק אמרו: 'לא, נגיד וידוי וקריאת שמע ישראל ונמות על קידוש השם.'
בינתיים, אבי, שהיה גבר חזק, קפץ, לקח ענף עץ ושאג עליהם! התחיל להכות אותם, ואז הצטרפו אליו שאר היהודים והכו את כל השודדים עד זוב דם. השודדים ברחו והשאירו להם שלל רב, הרבה יותר ממה שלקחו.
כשאבי הגיע הביתה הוא סיפר לאימי את כל הסיפור הזה. אני הייתי אז קטן, ולאחר מכן התייתמתי ממנו. אבל כששמעתי את כל המעשה, אמרתי לעצמי: 'כשאני אהיה גדול, אני אוכל ואוכל ואוכל, כדי שאם יקרה לי אי פעם כזה דבר – שיבואו פורעים ויגידו לי או שאתה עובד עבודה זרה או שמוציאים אותך להורג – שיהיה לי את הכוח לקרוע להם את הצורה ולגזור אותם לגזרים, בדיוק כמו שאבי עשה!'" אמר לו הבעל שם טוב הקדוש – תקשיבו טוב, וואו –
"אשריך שכל אכילתך ועבודתך לשם שמיים! איזה נחת רוח זה עושה בשמיים. והלוואי שתורתי ותפילתי יהיו לשם שמיים כמו האכילה שלך!" תראו מה זה יהודי פשוט, בתמימות, שעושה למען השם יתברך דבר אחד – כמה הוא חשוב ויקר.