איזה נסתרות גילה הבעש"ט הקדוש?
סיפר רבי אברהם מרדכי מפינטשוב איך שהיה צופה הבעל שם טוב הקדוש מסוף העולם ועד סופו, וסיפר איך ישבו פעם תלמידי הבעל שם טוב הקדוש לפניו, ושחק הבעל שם טוב הקדוש מעט כדרך הצדיק.
שאלו אותו תלמידיו לסיבת הצחוק, ואמר הבעל שם טוב הקדוש שבעיר אחת בארץ רחוקה מאוד, בנה שר אחד פלטרין יפה, ובנה אותו במשך כמה שנים, וכעת צדיק אחד הלך להתפלל מנחה והתחיל לרדת ברד גדול, עד שרץ הצדיק וחסה נפשו בתוך פלטרין זה, וכשפסק הברד, הצדיק יצא מהבנין והלך לבית הכנסת - ונפל הפלטרין.
המשיך הבעל שם טוב הקדוש ואמר, והאיך לא אשחק על גודל ההסתר שבהנהגת עולם הזה?
שעיקר הבנין הגדול הזה לא היה, אלא, בשביל זה לחסות נפשו של צדיק על שעה קלה, וע"י זה הצדיק נתקנו כל האבנים, וכל הניצוצין שהיו בהם, ומה להם עוד לעמוד על חינם, ולכן, נפלו מיד לארץ, ואח"כ פורסם בעיתון המעשה שנעשה עם בנין זה, ושנפילתו היתה בלי סיבה, והיתה נפילתו בשעה זו ממש שיצא משם הצדיק (מעשה שם).
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
מה מיוחד במצוות צדקה שמביאה לאדם ברכה וישועה ושומרת ומצילה אותו מכל מיני מחלות ונזקים ?
אומר הבעל שם טוב הקדוש על הפסוק "ויקחו לי תרומה שאפילו צדקה שניתנת שלא 'לשם שמים' מתקבל אצל בורא עולם יפה, מדוע? כי גם כאשר הצדקה לא 'לשם שמים' - העני ניזון! והצדקה מחיה את גופו ונפשו (עפ"י תורי זהב פר' ראה).
הקב"ה מזכיר לנו, שכל מה שאנחנו נותנים – הוא שלו, כמו שנאמר: "לי הכסף ולי הזהב נאום ה' צבאות" (חגי ב,ח), ולכן נאמר "ויקחו לי" – משלי (מדרש אגדה) כאשר האדם נותן צדקה, הוא סה"כ נותן ממה שהקב"ה נתן לו - כפיקדון.
הכסף שברשות האדם מופקד בידו כפקדון זמני "ולמה נקרא שמם זוזים? שזזים מכאן לשם..." אין לאדם באמת בעלות אמיתית על כספו.
הקב"ה אוהב שהאדם נותן מכספו לצדקה, כמו שנאמר: "כי צדיק ה' צדקות אהב", ונותן לבעל הצדקה הבטחה מיוחדת: "פיזר נתן לאביונים, גם צדקתו עומדת לעד".
הצדקה מעוררת על האדם "שלוש עשרה המידות העליונות של הרחמים", ובמיוחד כשנותנים את הצדקה בלב שלם, ומתוך רחמים ורצון להטיב, שאז הצדקה מעוררת על האדם חסדים ורחמים גדולים, הקב"ה מוחל לאדם את עוונותיו, וידוע שע"י צדקה נמתקים לאדם כל הדינים שח"ו נגזרו עליו.
אם ננסה להבין את הקושי העיקרי בנתינת הצדקה, נראה שהנתינה גורמת לאדם הכנעה ביטול רצונו לרצון הקב"ה.
הכנעת הרצון – שינוי הרצון: הכנעת הרצון דורשת מהאדם 'שינוי הרצון', ואדם מצליח לבטל את רצונו לרצון ה', הדבר בגדר "עיקר נפלאות נוראות הבחירה" – שהדבר בגדר פלא פלאים שהאדם הצליח להתגבר על רצונו וטבעו ולבחור נכון, וע"י זה זוכה: ש'פלאי פלאות' – ניסים ונפלאות יעשו לו – שווה! לעורר את 'הארת הרצון': כדי שנוכל לתת צדקה בלב שלם, אנו צריכים לעורר בנו את הרצון הפנימי שנקרא:
'הארת הרצון' – הארה שמושכת על האדם את כל הברכות וההשפעות הטובות, הקב"ה משפיע לאדם שפע רב, כפי שנאמר: "הצדקה מנהגת כל גלגלי הרקיע, ועל ידה - נשפעים כל הברכות".
הקב"ה מתענג להשפיע לך שפע רב: לקב"ה יש תענוג מיוחד להשפיע לאדם בזכות מצוות הצדקה שפע רב, אומר על כך רבי נתן "כי כל מה שמשפיעים לו יותר, מתענג ה' יתברך יותר, ומשפיע לו יותר ויותר" (ליקוה"ל ריבית, ג) ז"א, כמה שהקב"ה משפיע על האדם יותר, הוא שמח ורוצה להשפיע לו עוד יותר, ויש לה' יתברך יש תענוג ושעשוע מכך, והדברים מתוקים ומענגים.
חיסור הממון מביא לריבוי הממון: כאשר האדם מחסר מממונו לצדקה הוא יוצר 'כלי' שדרכו הוא יוכל לקבל את השפע. נראה לכאורה, שהצדקה מחסרת את ממונו של האדם, אך צריך ללמוד כלל חשוב:
חיסור הממון גורם לשבירת ה'כלי' לשפע הישן שהיה לאדם, ויוצרת ובונה לו 'כלי' חדש יותר גדול, שיוכל להכיל שפע יותר גדול.
מכל לומדים שדווקא חיסור וצמצום הממון הוא ה'כלי' שמביא לשפע גדול עצום ורב.
וידוע שצדקה מצילה ממוות (משלי י') ואם היא מצילה ממוות קל וחומר שהיא מצילה מכל צרה וצוקה, מחלה וקושי שיש לאדם, שבזכות הצדקה יזכו כל עם ישראל לישועה, אמן.
שבוע טוב לכלל ישראל, רפואה ופרנסה, שפע ברכות וישועות, בשורות טובות, אמן!
0 תגובות