היכן נקבע ציונו של רבי אלימלך מליזנעסק?
ידוע שנשמת רבנו האלוקי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, היה כולל את כל נשמות ישראל.
ידוע המעשה, על רבנו הקדוש והנורא מרן רבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע ועכ"י, שהיה לו צער גדול - מדוע הוא לא הכיר את הבעל שם טוב הקדוש, והיתה לו על זה השתוקקות נפלאה לראותו.
ופעם אחת דפקו בחלונו בחצות הלילה שחלונו של רבי אלימלך מליזענסק, שכעת הוא יוכל לראות את הבעל שם טוב הקדוש.
והיה כנגד ביתו הר נמוך, וכשעמד שם ראה על ההר אש גדולה מתלקחת, ומתוך האש נראה כדמות אדם, ואמרו לו שזה הבעל שם טוב הקדוש.
ואחר כך התפוצץ האש - לשישים ריבו ניצוצין, ובכל ניצוץ היה דמותו של הבעל שם טוב הקדוש, וזה לרמז:
שהבעל שם טוב הקדוש - נכלל מכל שישים ריבוא נשמות ישראל.
ולכן, זיקוקין דנורא ובעירין דאשא הגדולה:
יש להם כח להלהיב את ליבות בני ישראל לאביהם שבשמים (בהסכמתו של כ"ק האדמו"ר יצחק אייזיק וויס מספינקא).
ובמקור אחר מצוין שה'מאור ושמש' היה עם רבי אלימלך, ולאחר המחזה הנורא ביקש רבי אלימלך מבעל ה'מאור ושמש' לסמן את המקום, וביקש שבמקום זה יהיה ציונו, ואכן, ציונו נמצא במקום שבו נגלתה לו נשמת הבעל שם טוב הקדוש זכותם תגן על ככל ישראל, אמן.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
הבעל שם טוב הקדוש לימד יסוד גדול בעבודת השם: איך להצליח להתמודד עם יצר הרע?
תפקיד יצר הרע: להכשיל את האדם, ואח"כ לקטרג עליו, וגם להיות השליח להענישו.
"חישבתי דרכי" – הדרך להתמודד עם יצר הרע: להתחיל לקיים את המצוה גם ש'לא לשמא', ואז, יצר הרע רואה שהוא שותף למעשה האדם, ומבין, שלא מדובר בדבר מצווה, ועוזב את האדם לנפשו, ואז, יכול האדם להמשיך לגמור את לקיים את המצווה ל'שם שמים'.
על זה נאמר: "ואשיבה רגלי אל עדותיך" – יחשב האדם את דרכו, כיצד להתחיל את המצווה בצורה שיצר הרע לא יתנגד, ולאחר שהתחיל, 'להשיב רגליו' – ימשיך את קיום המצווה – ל'שם שמים'.
אומר על כך בעל ה'תולדות יעקב יוסף': "חישבתי דרכי" - להנאתי הגשמית, ואח"כ "ואשיבה רגלי אל עדותיך".
'רגלי' – מלשון 'הרגל': שהאדם רגיל לקיים מצוה שלא לשמה, ולאחר שהתחיל, עושה את המצווה לשמה.
ה'תולדות יעקב יוסף' מקשר את הדברים לנאמר בתהילים:
"חצות לילה אקום" - דוד המלך רצה לומר שאי אפשר לקום בחצות הלילה 'לשם שמים', ולכן: 'חצות לילה אקום' – לצרכי.
טבעי שקשה לאדם להתגבר על יצר השינה, אבל, אם הוא צריך לקום לצרכיו הגשמיים, לגוף יש יותר כוחות להתגבר על הטבע, ולאחר שקם כאילו לצורך גשמי, יעשה את המצווה שרצה לעשות לשם שמים (תולדות יעקב יוסף, פר' חוקת).
"לוטה בשמלה" – לבוש גופני: אברהם אבינו עשה אותו דבר, שכתוב: "וילך איתו לוט" מלשון: "לוטה בשמלה" - איזה לבוש גופני, כדי שיצר הרע יניח לו לעשות את המצווה בשלמות.
רש"י מביא רעיון דומה: "ואברכך" - בממון בבנים ואודיע טבעך בעולם - זהו הלבוש. אבל, העיקר והחלק הרוחני שבדבר הוא, כדברי רש"י: "דבר אחר שאומרים אלוקי אברהם" – זהו העיקר.
הקב"ה ברך את אברהם – בממון ובבנים: והשרה עליו את שכינתו, כדי הוא יברר את נשמות ישראל, ויכיר להם מיהו - 'המנהיג לבירה', וכך:
הם יכירו למלכות ה' יתברך - ויקבלו מלכותו (היכל הברכה לקט אמרי פנינים).
שנזכה שמלכות השם תתפרסם בארץ ובעולם, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל, במהרה, אמן.
שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, רפואה ופרנסה, ברכות וישועות ובשורות טובות, אמן!
0 תגובות