האם הילד העיוור נרפא?
באיסטנבול היה איש אחד עשיר מופלג, והיה לו בן יחיד אחד מופלא שהתעוור בפתאומיות, והרופאים ניסו לרפאו, אך שום תרופה לא הועילה, עד שהתייאשו מלרפאו.
כשהגיע הבעל שם טוב הקדוש לקהילה הקדוש באיסטנבול, אמר לאבא שירפא את בנו, שמח האבא מאוד והכניס את הבעל שם טוב הקדוש לביתו בכבוד גדול.
כשראתה אשת הנגיד את הבעל שם טוב הקדוש שהוא לבוש בגדים פשוטים, בגלל טלטולי הדרך, לא כיבדה איתו, כעסה על בעלה, ואמרה לו: למה הבאת אותו לכאן, הלא כל הרופאים לא הועילו כלום, ומה הוא יועיל שרוצה לרפא את הילד בשמות הקדושים, ודיברה בזלזול נגד השמות הקדושים.
הדבר חרה מאוד לבעל שם טוב הקדוש, שאין האישה מאמינה שבכוח השמות הקדושים לפעול את פעולתם, ואמר שיביאו אליו את הילד הסומא, וארפא אותו מיד.
שמעה זאת האישה, והתפעלה מאוד כי מי שרוצה לשקר ירחיק עדותו, ואם אומר שיכול לרפא את הילד ברגע זה, יכול להיות שדבריו אמת.
ומיד הביאו לו את החולה, ולחש באוזניו איזה דבר, וציווה שיביאו מיד גמרא וישימו לפני הילד, וציווה את הילד לקרוא, והילד קרא כדרך כל הארץ. והיה בבית שמחה גדולה.
ותכף ומיד העביר הבעל שם טוב הקדוש את ידו על עיניו של הילד, וחזר להיות עיוור כבראשונה, והיה בבית בכיה גדולה, ובקשו ממנו בקידה ובהשתחוויה, ורצו לתת לו סכום עצום של מעות.
והשיב הרב: את מרשעת שלגלגת על כוח וקדושת השמות הקדושים, ואסור לך ליהנות מהם, כבר בתחילה לא רציתי לרפא את הילד לכבודי, ולא עבור מעות, רק בשביל קידוש ה' יתברך.
ועתה, ראית בעיניך גודל כוח קדושת השם, אבל את לא תהני מהם, והלך משם.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
אומר הבעל שם טוב הקדוש: עצבות – נועלת שערי שמים, תפילה – פותחת שערים נעולים, והשמחה – בכוחה לשבר חומות.
"כי בשמחה תצאון" – מפרש הבעל שם טוב הקדוש שע"י השמחה אפשר לצאת מכל הצרות, כי בכוח השמחה לשבור את כל הדינין והגבורות ששורים על האדם וגורמים לו לצרות.
העצבות - אינה איסור מפורש בתורה, אבל, היא שורש לרעות רבות וגורמת לאדם נזק עצום, ולכן, היא יותר גדולה מכל עבירות...
הזוהר הקדוש קורא לעצבות 'עציבו שאול תחתית' כי אם האדם נמצא רוב הזמן בעצבות, הוא מגיע ל'מרה שחורה' והדבר גורם לחולאים רעים ונזקים רבים, ואדם זה קרוב יותר למיתה מאשר לחיים.
הבעל שם טוב הקדוש מזהיר שלא נאה לקיים מצות מתוך עצבות, אף אם העצבות מגיעה מיראה, כי:
"לא יאות לצער על עבודת השם יתברך" – לא נאה לעבוד את ה' יתברך מתוך צער (צוואת הריב"ש).
השמחה – צד הקדושה: נאמר על הקב"ה "עוז וחדוה במקומו" – בצד הקדושה יש תמיד שמחה, לכן, כשהאדם בשמחה השכינה הקדושה שורה עליו, שידוע: ש'אין שכינה שורה לא מתוך עצבות... אלא מתוך דבר שמחה של מצוה'.
השמחה – 'כלי' לברכה: אומר הבעל שם טוב הקדוש, שכל דבר שהאדם רוצה לקבל, קודם הוא צריך להכין 'כלי' עבורו, וה'כלי' של הברכה הוא השמחה, ולעומת זאת, ה'כלי' של הצרות והיסורין ח"ו הוא מידת העצבות.
השמחה - מפתח לכל ההצלחות והישועות: כשהאדם שמח באמת, הוא זוכה להרבה דברים, כגון: להיות שמח בחלקו ומודה על הטוב שקיבל, וע"י זה מקבל עוד חסדים וטובים, יש לו יותר סבלנות לאירועי החיים, וניצל מדאגות.
אהוב על הבריות: זוכה לחן וחסד בעיני הבריות ואהוב עליהם, כולם שמחים להיות בקרבתו, ויש לו יותר הגנה מיצר הרע ותאוות אסורות, השמחה מוכיחה שנשמתו נקיה, ניצל מכל מיני תחלואי הגוף והנפש.
נועם ערבות ומתיקות טוב התורה: כשיש בלב שמחה אמיתית האדם זוכה לטעום את מתיקות התורה, שכלו נפתח וזוכה למוחין דגדלות, זוכר את לימודו ומגיע להשגות עצומות.
ליבו מתעורר לדבקות בה' יתברך, ויש לו ישוב הדעת, שמולידה בו סבלנות, ויכול לפעול בזריזות לנצל ולהספיק הרבה זמנו, שכינה שורה בביתו וזוכה לברכה עצומה.
השמחה – האם היא מצוה מדאורייתא: היכן כתוב בתורה 'מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד? השמחה אינה מצוה שכלולה בתרי"ג מצות, אך היא המצוה הכי גדולה, כי בעזרתה האדם מקיים את המצות בצורה יותר מושלמת, מתוך אהבה ויראה ודבקות בה' יתברך.
השמחה היא מעולם התענוג: כשאדם שומע דברי צחוק - נכנסת בו שמחה, רק שיש להיזהר שהשמחה והצחוק לא יביאו אותו לדיבורים אסורים, כגון: ליצנות, הלבנת פנים, ניבול פה, לשון הרע ועוד, כי ח"ו יכול להפסיד ישועות נפלאות שנגזרו עליו, ומוכנות לרדת לו.
שמחה ועושר – שלובים זה בזה: רבי ברוך ממזיבו'ז היה עשיר רוב ימיו, אך הגיעו ימים שפרנסתו הייתה בדוחק, ואשתו הרבנית ראתה שהוא צוחק ושמח - שאלה אותו: עכשיו אתה שמח? ענה לה: דעי לך, השר של עניות נשלח משמים לכל בית שבו:
מתלוננים ועצובים, כי שם הוא מרגיש טוב! ולכן, הוא גם נשאר שם...
ואם רואה שבני הבית שמחים, הוא: בורח משם מהר! כי אינו יכול לסבול - שמחה! ואכן, מזלו של רבי ברוך עלה תוך זמן קצר והתעשר.
העצה לפרנסה: מסופר על חסיד שניגש לבעל שם טוב הקדוש, וביקש ממנו עצה לפרנסה. השיב לו הבעל שם טוב הקדוש: העצה לפרנסה היא להיות שמח. שאל האיש, איך אפשר להיות שמח בכזה מצב? ענה לו הבעל שם טוב הקדוש: מה לא עושים בשביל הפרנסה...
שבוע טוב ומבורך לכל בית ישראל, יהי רצון שהשמחה תשרה בליבנו וביתנו ונראה ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו, כל הישועות, אמן!