פעם אחת בסמוך לל"ג בעומר התנפלו קבוצת פורעים גויים על בתי ישראל היהודים במקום מגוריו של הבעל שם טוב הקדוש שאז היה בתקופה שהסתיר את צדקותו, והנופל בידי הפורעים היו אומלל, הם היו מכים ורומסים פעמים עד מוות. שוברים ובוזזים כל הבא ליד, ומהפחד והסכנה ברחו תושבי העיירה היהודים אל ההרים - שם הסתתרו במערות.
קבוצת הפורעים שלא מצאה נפש יהודי כלתה את חמתה בבתי ישראל, ובזזו את הרכוש היהודי הנטוש.
ביום ל"ג בעומר קם הבעל שם טוב שאף הוא הסתתר במערה ועשה את המעשה הבא: הלך ועבר ממערה למערה ואסף את כל ילדי ישראל, והכריז: "ילדי ישראל, היום יום ל"ג בעומר, היום יוצאים לשדות, נצא כולנו יחד בתהלוכה".
חלק מהורי הילדים תחילה התנגדו לכך, אך הבעל שם טוב הרגיעם והבטיח להם שבזכות שמחת רבי שמעון בר יוחאי בוודאי תהיה עליהם שמירה, ולא רק זה, אלא ששמחה זו תביא ישועה לתושבי העיירה.
הבעל שם טוב החל לצעוד עם הילדים בתהלוכה בשירה ובשמחה, בעוד תושבי העיירה מסתכלים בחשאי מתוך המערות כשהם מפוחדים ממעשה זה.
צעד זו לכאורה היה מסוכן שאם הפורעים היו רואים אותם חלילה, מר היה גורלם.
הילדים בתחילה שרו בשקט, אך הבעל שם טוב הלהיבם ובכך הילדים פרצו בשירה אדירה לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
לאחר מכן הושיב הבעל שם טוב את הילדים בבקעה קטנה שם חילק לילדים דברי מאכל, הבעל שם טוב הקפיד שכל ילד יברך בקול ולאחר מכן החל לספר להם במתק שפתיו על התנא רבי עקיבא ורבי שמעון בר יוחאי.
שירת הילדים אשר היא "הבל שאין בו חטא" עלתה כליל השמימה והישועה נראתה מיד:
לפתע ראו את חבורת הפורעים יוצאים במהרה ובבהלה מהעיירה ובורחים לכל עבר על עוד נפשם בם, כשהם משאירים את כל אשר בזזו ויוצאים בידיים ריקות.
לאחר מכן התברר שנפוצה שמועה בין הפורעים שפלוגת חיילים מתקרבת לעיירה לכן ברחו בבהלה.
ובכך חזרו היהודים אל בתיהם כשכולם מודים על הנס שנעשה בזכות שמחתם של הילדים עם הבעל שם טוב הקדוש בשמחתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי.
זכותם תגן עלינו אמן!
0 תגובות