רבים מהמבקרים בבניין 770 במרכז חב"ד בקראון הייטס נחשפים לאוצר מדהים של פריטים וכתבי יד עתיקים ששרדו את השואה, אך מעטים ובפרט רבים מהציבור אינם יודעים איזה מבצע חובק עולם ומרתק התנהל מאחורי הקלעים על כל ספר ועל כל פריט קודש הנמצא שם.
בקיץ 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, עמד האדמו"ר החמישי מליובאוויטש, רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב) זי"ע, בפני דילמה קשה מנשוא. הצבא הגרמני התקדם במהירות לעבר עיירת מושבו ליובאוויטש, והאדמו"ר נאלץ להעתיק את מרכז חב״ד ההיסטורי לעיר רוסטוב שבדרום רוסיה.
נוסף על כך, נדרש הרבי לפנות את היקר לו מכול – אוצר עצום שכלל כ-12,000 ספרים נדירים ועשרות אלפי עמודים של כתבי יד עתיקים, קונטרסים ומכתבים, שנאספו ונשמרו במשך חמישה דורות של החסידות. נכס זה היווה את לב ליבה ואת רוחה של השושלת.
במצב שנוצר, לא ניתן היה לטלטל את האוסף הכבד בדרכי המילוט המשובשות. הרבי הרש"ב קיבל אז החלטה גורלית: להפקיד את הספרייה כולה במחסן במוסקבה הבירה, בתקווה שמדובר במקלט זמני בלבד עד שוך הקרבות. בשעתו נתפסה ההחלטה כמנתקת את האדמו"ר מנשמת החסידות, אך מבט לאחור מעניק לה ממד מצמרר, כמעט נבואי – בדיעבד, מהלך זה הוא שמנע מהאוצר הרוחני לעלות באפר בלהבות השואה.
מה כולל האוסף המסתורי?
זיהום חריג; בנו של הרבי ממעז'בוז אושפז בבית החולים
כדי להבין את גודל הדרמה, יש להכיר את מהות האוצר. האוסף המקורי כולל אלפי ספרים נדירים, כתבי יד עתיקים, קונטרסים ומכתבים שנאספו ונשמרו בקפידה יתרה על ידי אדמו"רי חב"ד במשך חמשת הדורות הראשונים – החל מ"אדמו"ר הזקן", בעל התניא והשולחן ערוך, ועד למלחמת העולם. מדובר במאות שנות תיעוד וביצירה תורנית ענפה: נכס צאן ברזל של הגות חסידית, פסיקת הלכה ותורת הקבלה, הנחשב בעיני חסידי חב"ד כחלק בלתי נפרד מרוחה החיה של השושלת.
המחיר הכבד: כשהספרים נפלו בשבי הקומוניסטי
זמן קצר לאחר שהופקדו הספרים במחסן במוסקבה מתוך הנחה כי יהיו מוגנים, התחוללה סערה פוליטית: מהפכת אוקטובר פרצה, והשלטון הסובייטי עלה לשלטון עם אידיאולוגיה אנטי-דתית מובהקת.
המשטר החדש ראה במוסדות הדת ובספרי הקודש איום שיש לבערו. אוסף חב"ד הולאם באחת ונבלע עמוק במרתפי הספרייה הממלכתית של רוסיה (ספריית לנין) ובארכיונים ממשלתיים סודיים. הספרים הפכו ל"בני ערובה" סמויים מן העין, בעוד חסידי חב"ד ואדמו"ריה ניסו פעם אחר פעם – ללא הצלחה – לפדותם או להבריחם ממלתעות המשטר.
גיאוגרפיה של נס: היכן שהו הספרים בימי השואה?
שנים ספורות לאחר ההלאמה, פקדה את העם היהודי הטרגדיה הגדולה בתולדותיו – השואה. דווקא כאן התבררה מלוא משמעותה של אותה פרידה מאולצת בין הספרים לחצר החסידית.
מבחינה גיאוגרפית, לאורך מלחמת העולם השנייה שהה האוסף בלב מוסקבה, במחסנים תת-קרקעיים מוגנים של ספריית המדינה. כאשר פלשה גרמניה הנאצית לברית המועצות בקיץ 1941 במסגרת "מבצע ברברוסה", הפכו שטחי ענק במזרח אירופה לעיי חורבות; קהילות שלמות נמחו, ועימן ספריות ענק ובתי מדרש מפוארים. התקדמות הצבא הנאצי נבלמה רק בשערי מוסקבה – העיר ספגה הפצצות כבדות, אך לא נכבשה.
מיקומו של האוסף בבטן האדריכלית של הבירה הסובייטית הפך את המחסנים למעין "תיבת נח". בעוד שאר ספריות הענק של יהדות אירופה (ובהן חלקי ספריות של חב"ד שנותרו בפולין) הושמדו עד היסוד, האוסף שבמוסקבה שרד בשלמותו הודות לנתון יבש אחד: הוא היה נעול במקום הנכון ובזמן הנכון, הרחק מהישג ידם של הנאצים. באופן פרדוקסלי, המשטר הקומוניסטי – שהחרמתו נתפסה תחילה כאסון – שימש שלא במתכוון כשומר הראש של האוצר ההיסטורי ומנע את כליונו.
עדות מהשטח: בשליחות הרבי מול ראשי המעצמות
כדי להתוודע למאבק על האוסף, מדגיש יו"ר אגודת חסידי חב״ד בישראל, הרב יוסף יצחק אהרונוב, שזכה להימנות עם חברי המשלחת המיוחדת ששיגר הרבי מליובאוויטש זי"ע בראשית שנות ה-90 במטרה לחלץ את הספרים מידי הרוסים.
"צריך לזכור שרוסיה היא מעצמה של מאות מיליוני אזרחים, ובמונחים שלהם באנו עם דרישה קנטרנית", מציין הרב אהרונוב, "אולם אנחנו, כשלוחי הרבי, כיוונו ישירות לדרגים הגבוהים ביותר. נפגשנו עם שלושת נשיאי רוסיה – גורבצ'וב, ילצין ופוטין – וכן עם שרים ופקידים בכירים. כולם ישבו איתנו, הבינו שזוהי דרישה של הרבי, וקלטו שלא נרפה מהשליחות.
"כשהבינו זאת, הציעו לנו מתווים שונים – למשל, שהספרים ייצאו לארצות הברית במסגרת תערוכה זמנית, יוצגו בספריית הרבי ושם 'יישארו' בפועל. אך הרבי שלל זאת מכול וכול. הוא קבע חד-משמעית כי ספרי רבותינו שייכים לחסידות חב"ד, ואסר להסכים לשום הסדר שאינו משיב אותם במלואם לידי בעליהם החוקיים".
"כשבוחנים את הפעילות הדיפלומטית", מוסיף הרב אהרונוב, "יש לעמוד על היקפיה יוצאי הדופן. מול הסנאט האמריקני, למשל, נרשם הישג נדיר: שלוש פעמים שונות חתמו כל מאה הסנאטורים, פה אחד, על פנייה רשמית לנשיא רוסיה בדרישה להשיב את הספרים לרבי.
"בשנת 1992 (תשנ"ב) כיהנו מאה סנאטורים; ב-2005 (תשס"ה) היה זה הרכב שונה ברובו; וב-2017 (תשע"ז) התחלף ההרכב שוב. למעט בודדים שהאריכו כהונה, מדובר במאות אישים שונים שהתאחדו סביב המטרה. מי מסוגל לייצר מהלך דיפלומטי כזה? זהו כוחו של הרבי בלבד.
"הודות ללחצים הללו, הבינו במוסקבה עד כמה הנושא בוער לארצות הברית. בתקופת ממשל קלינטון, בעת שסגן הנשיא אל גור ביקר בספריית לנין, העניקו לו הרוסים את ספר ה'תניא' מתוך האוסף – עותק ייחודי שממנו למד האדמו"ר הריי''צ, אשר הוענק לו במקור על ידי תלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש בחיי אביו, ובו הקדשה אישית.
"ברגע שהמריא מטוסו מרוסיה, התקשר סגן הנשיא לדווח כי הספר בידו. הייתה זו נחת רוח עצומה לרבי עם הגעת הספר לידיו, וצעד ראשון לקראת המטרה הכוללת".
המשפט, הסרבנות הרוסית ופרשת "שבעת הספרים"
לאחר שמוצו כל האפיקים הדיפלומטיים וההידברות עלתה על שרטון, פנתה תנועת חב"ד – בהוראת הרבי – לבית המשפט הפדרלי בוושינגטון, בתביעה לחייב את ממשלת רוסיה להשיב את האוסף.
רוסיה שכרה תחילה את אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בארצות הברית, אך משהבינה כי הנטייה המשפטית אינה לטובתה, נסוגה מן ההליך ושיתפה פעולה באופן חלקי בלבד, תוך העלאת טענה שלחוסר סמכות שיפוט בינלאומית. בסופו של דבר פסק בית המשפט האמריקני כי האוסף שייך לחב"ד כדין, הורה לממשלת רוסיה להחזירו, והטיל עליה קנס של 50 אלף דולר בגין כל יום של עיכוב. בחב"ד הדגישו כי המאבק אינו כספי, אלא עקרוני ורוחני, בגדר "פדיון שבויים".
במקביל הסתבכה פרשה סביב שבעה כרכים יקרי ערך מתוך האוסף. במסגרת שיתוף פעולה תרבותי, השאילו הרוסים שורת פריטים לתצוגה זמנית בספריית הקונגרס בוושינגטון, ובהם שבעת הספרים הללו, תחת התחייבות להשבתם בתום התערוכה.
אולם עם נחיתתם על אדמת ארצות הברית, פנתה חב"ד לערכאות בדרישה לעקלם ולהעבירם לרשותה כחלק מאכיפת פסק הדין הפדרלי. בית המשפט נעתר לבקשה, והספרים הועברו לתנועה.
הצעד עורר זעם רב במוסקבה: מערכת המשפט הרוסית הגיבה בפסיקה נגדית שחייבה את ספריית הקונגרס להשיב את הפריטים לאלתר, ואף הטילה עליה קנס זהה של 50 אלף דולר ליום. התקרית הציתה משבר דיפלומטי כה חריף, עד שגורמים רשמיים וספינות ממשלתיות נמנעו מעגינה בנמלים מסוימים מחשש לעיקולים הדדיים.
הוועידה החשאית בהלסינקי ופשרת פוטין
על רקע הלחצים המשפטיים התנהלו מגעים חשאיים, ששיאם היה בכינוס בעיר הלסינקי שבפינלנד. לשם הגיעו במטוסים פרטיים נציגי חב"ד – עורכי הדין של התנועה והרבנים לוין, אהרונוב וקונין – לצד אישים בעלי השפעה, ובהם הרב יהודה קרינסקי, איש העסקים רון לאודר והאוליגרך מיכאיל פרידמן (כשליחו של פוטין). בסיומה של הוועידה סוכם עקרונית על השבת הספרים בטקס רשמי.
אולם זמן קצר לאחר מכן שינה הנשיא ולדימיר פוטין את עמדתו: הוא הגיע למוזיאון היהודי ומרכז הסובלנות במוסקבה, והצהיר כי הספרים יועברו לשם ויוצגו לציבור תחת פיקוח ממשלתי וריבונות רוסית. מבחינת תנועת חב"ד מדובר היה בפתרון בלתי מתקבל על הדעת, שכן עמדת הרבי נותרה בלתי מתפשרת: השבת האוסף המלא למשכנו הטבעי בספריית חב"ד בניו יורק.
מבט לעתיד: דבקות בשליחות
המערכה נמשכת גם כיום במלוא העוצמה. לצד צעדי ענישה שמנסים גורמים ברוסיה לקדם נגד פעילים מרכזיים, ממשיכה חב"ד בהפעלת לחצים משפטיים ובינלאומיים בזירות השונות.
ההתבוננות בדבריו של הרב אהרונוב ממחישה את כובד משקלה של הוראת הרבי: חברי המשלחת, בכירי התנועה, עזבו את בתיהם ומשפחותיהם למשך כשנתיים, שהו על אדמת ברית המועצות ופעלו במסירות מלאה למימוש המשימה.
הרב אהרונוב מפטיר ומציין באמונה עמוקה: "מי שנמצא בשליחותו של הרבי רואה סייעתא דשמיא בכל צעד ושעל. לצד קשיים והפרעות הצצים ללא הרף מבית ומחוץ, העשייה החב"דית שוברת שיאים. במקום שבו אחרים היו נשברים, אצל חסידים הגישה היא 'נעשה ונשמע'. כל שליח יאמר לך: הוראותיו של הרבי עומדות לנצח״.
1 תגובות