לאן נעלם ה"שום הישראלי"? משרד החקלאות חושף כי בתוך כשנה וחצי, שטחי הגידול קטנו בלמעלה מחמישים אחוזים! כהזדמנות אחרונה להצלת ענף השום בישראל, משרד החקלאות מפרסם נוהל תמיכה בסך של כ-3 מיליון ₪ לסיוע בשימור הגידול השום המקומי בישראל.
התמיכה תינתן גם למגדלים שיישמרו חומר הריבוי במטרה להבטיח את המשך הייצור המקומי גם בשנה הבאה ובשנים שלאחריה. תמיכה זו היא כחלק מסיוע לחקלאים המגדלים שום יבש אשר ביצעו זריעת שום בעונת הסתיו של שנת 2023.
בשונה מזריעה רגילה, גידול שום מתבצע בטכניקת שתילה המוכרת כנעיצת שננות. שן שום ננעצת באדמה בכל שנה בספטמבר, ומכל שננה מתפתח בצל ובו ראש שיני שום. הפסקת נעיצת אף לשנה אחת תדרוש לאחר מכן הנבטה מחודשת שאורכה כ-6-5 שנים! לפיכך, נוהל התמיכה מהווה ניסיון אחרון להצלת ענף השום בישראל או שמא יושבת לעוד שנים ארוכות.
במרץ 2022 ירד המכס על שורה ארוכה של מוצרים חקלאיים, ובהם גם השום, אשר המכס עליו ירד ל-0% באבחה אחת. צעד זה הביא לירידה במחיר השום לצרכן, בעוד מרווח היבואן עלה בכ-15% בממוצע ביחס לרווח טרום הורדת המכס. לא זאת בלבד, המהלך פגע אנושות בגידול המקומי של שום ישראלי, ובצרכן שאיבד את המוצר הישראלי האיכותי לעומת השום המיובא.
סך הצריכה הישראלית של שום בישראל עומדת על כ-14-12 אלף טון בממוצע בשנה. טרום הסרת המכס, עמד הייצור המקומי על כ-50% מהצריכה בשוק המקומי. לאחר הסרת המכס צנח חלקו של השום הישראלי לכ-20%-30%, במהלך שנת 22'.
בנוסף, בשנת 2022 עמד שטח הגידול של שום בישראל על כ-9,000 דונם, כיום נותרו כ-4,000 דונם וכמות המגדלים הצטמצמה מ-60 ל-20. השום גדל בישראל במאה השנים האחרונות. הזן המקומי, זן "שני", נחשב לאיכותי בזכות ריכוז חומר פעיל (אליצין) גבוה.
כאמור, השום כחומר ריבוי ננעץ בחודש ספטמבר ומבשיל לאחר כשבעה חודשים, נקטף בחודש אפריל, מיובש בחודש מאי ומשווק לאורך השנה מקירור. דונם שום מניב תוצרת של כ-1 טון, אשר 80% ממנה משווקים ו-20% מופרשים לטובת חומר ריבוי לעונה הבאה. במסגרת התמיכה, התמיכה תוענק למגדלי שום יבש על סך של 3,000 ₪ לדונם.