המערכת הפוליטית שוב גועשת, והפעם הטריגר ברור: משבר חוק הגיוס והניסיונות להסדרת מעמד תלמידי הישיבות מביאים לפיזורה של הכנסת ולמערכת בחירות מוקדמות - באופן סמלי בלבד. בתווך, נמצא מי ששילם מחיר פוליטי אישי והודח מראשות ועדת חוץ וביטחון לאחר שלא הסכים להעביר את חוק הגיוס, ח"כ יולי אדלשטיין.
בריאיון מיוחד באולפן 'כיכר השבת', מתייחס ח"כ אדלשטיין לכל הנושאים הבוערים: חוק הגיוס והקדמת הבחירות: האם המשבר היה פתיר? הסערה הפוליטית: האם הוא בדרך להקמת מפלגה חדשה? המחדל בצפון: הביקורת של קציני צה"ל על כך שידי הלוחמים כבולות. האיום האיראני: הדאגה בירושלים מההסכם המסתמן בין וושינגטון לטהרן. צפו בריאיון המלא.
תחילה מתייחס ח"כ אדלשטיין למצב הביטחוני בצפון הארץ: "זה מזעזע, הייתי שם לאחרונה, המצב נוראי, מול המציאות הזו אין לאנשים שם הרבה מה לעשות. יש אינטרסים אמריקאיים, אנחנו בהחלט נתמכים על ידי הממשל הנוכחי אבל זה לא אומר שכל מה שאנחנו רוצים מתבצע, אני חושב שלא תהיה ברירה מהרחבת הפעולה בלבנון".
באשר לאיום הרחפנים על לוחמי צה"ל בדרום לבנון, אדלשטיין חושף: "הנושא של איום הרחפנים עלה לא פעם בדיונים אצלנו. היו דרכים להתכונן קצת יותר טוב, זה לא שיש עכשיו פתרון קסם, אין. היינו צריכים להיות ערוכים יותר טוב, הצעתי דברים, ההצעות לא התקבלו בשילוב של חוסר רצון של הדרג המדיני וקצת יהירות של המערכות הרלוונטיות בצה"ל".
באשר לחשש בישראל מההסכם המסתמן בין ארה"ב לאיראן, אומר אדלשטיין: "זה לא ניצחון מוחלט ולא כישלון מוחלט. מצד אחד יש הישגים מדהימים, כל העולם מסתכל על זה בהתפעלות, אבל מצד שני הדרג המדיני לא הצליח לתרגם את זה עדיין לשום הישג אסטרטגי.
"אם המצב יסתיים כפי שכרגע מדובר - עם איום טילים בליסטיים והמשך תוכנית הגרעין והתמיכה בארגונים כמו חיזבאללה וחמאס? אנחנו פה מול אתגר. המלחמה דחפה אותם אחורה אבל גם אנחנו נצטרך להיכנס פה חזרה לכל התחרות של בניית כוח".
אנחנו עוברים לדבר על הסוגיות הפוליטיות והשאלה המרכזית האם הוא כבר החליט לעזוב את 'הליכוד': "אני עדיין לא יודע מה יהיה בליכוד, לא אגיד לך שאני לא מאוכזב מדפוס התנהגות של החברים שלי בסיעה, חברים שפרט לאחד או שניים לא היה להם אומץ לדבר על חוק הגיוס, חברים שברחו כולם מההצבעה על הריבונות.
"עוד לא התקבלה החלטה, יש דיבורים, כולם מדברים עם כולם, מבינים שיש צורך. יש עשרות אם לא מאות אלפי קולות שכרגע יתומים, כל סוקר שעושה סקרים אומר זאת. יש פה צורך אמיתי ואם תהיה לזה היתכנות ככל הנראה זה יקרה".
אדלשטיין מבהיר: "אני לא הולך להצטרף למפלגות של 'רק ביבי' או 'רק לא ביבי', זה לא מה שהמדינה צריכה. העם יחליט מי יקבל את המנדט".
באשר ליום שאחרי הבחירות, במידה והוא יקים מפלגה שתעבור את אחוז החסימה, מצהיר אדלשטיין: "אנחנו נעשה הכל כדי שלא תהיה ממשלת 61 לכאן או לכאן, נעשה כל מאמץ לחבר את המפלגות משתי המחנות, החיים יותר מעניינים יותר מ'כן ביבי, לא ביבי'".
אנחנו עוברים לדבר על סוגיית חוק הגיוס והסדרת מעמד תלמידי הישיבות, חוק שיעבור להכרעה הממשלה הבאה שתקום, ולא משנה בראשות מי.
בפתח הדברים מתייחס אדלשטיין לאיזה מתווה הוא ידחוף בממשלה שכזו, אם יהיה חבר בה: "מתווה על בסיס אותם קווים של המתווה שפרסמתי (מתווה הגיוס מערב מבצע עם כלביא. י-כ). במערכת הבחירות עכשיו זה ינוע בין לא צריך שום חוק גיוס ועד לשלול זכות הצבעה ואפס אחוז פטורים.
"אבל דווקא אם תהיה ממשלה שלא כוללת סיעות חרדיות ואפשר לחוקק כל חוק שאתה רוצה, כל עוד שישמעו לי אני אתנגד לכל הפופוליזם הזה, זה טוב למערכת הבחירות".
לדבריו: "אותי מעניין חוק גיוס אמיתי ואכן כך נהגתי, לא היה לי שום ספק שחלק מהאופוזיציה רצו רק את פירוק הממשלה מה שזה לא יהיה. אגלה לך משהו שלא פורסם: היו שני צדיקים באופוזיציה שכתבו לי 'יולי, אם תביא חוק אמיתי - נלך איתך ונתמוך בך', לפחות הייתה כוונה טובה אצל שני אנשים, לגבי כל האחרים אי לי שום ספק שהיו מפילים".
אדלשטיין מבהיר שהוא בעד חוק עם פטורים למספר לומדי תורה: "ברור, גם אמרתי את זה כל פעם, אני אומר חד משמעית, דיברו איתי רבנים בחדרים סגורים: בחיים לא באתי עם כוונה להרוס את עולם התורה, אם כל אלה שלא לומדים יתגייסו - יכול להיות שצה"ל כבר יגיד שזה מספק אותו".
0 תגובות