בריאיון ראשון לתקשורת החרדית, מציב ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, מס' 2 ברשימת "ישר" בראשות גדי איזנקוט, תנאי נחרץ לעבר ההנהגה החרדית.
כהן מבהיר כי מבחינת מפלגתו, ללא הסכמה מפורשת לחובת גיוס לכלל האזרחים בשירות צבאי או אזרחי – אין למפלגות החרדיות כל דרך להיכנס לקואליציה ביום שאחרי הבחירות. בדבריו, הוא מתחייב שלא להתפשר על עקרון השירות אפילו במחיר של הליכה לבחירות חוזרות, ודוחה על הסף את טענותיו של ח"כ משה גפני כי מדובר בהצהרות בחירות ריקות שיתפוגגו ברגע האמת.
כהן מפרט את תפיסתו לגבי סוגיית השוויון בנטל ומדגיש כי מפלגתו אינה פועלת מתוך יצר נקמה, אלא מתוך צורך קיומי ודחוף בכוח אדם לוחם לצה"ל.
לדבריו, המתווה שמציע איזנקוט כולל הענקת פטור של עד 3% מכלל השנתון עבור "עילויים" בתורה, מתוך כבוד ללומדי התורה אך ללא מתן היתר לגדיעת ערך השוויון.
בהתייחסותו לאירועי השבעה באוקטובר, מחלק ראש השב"כ לשעבר את האחריות בין הדרג המקצועי לדרג המדיני. לטענתו, הכשל המרכזי באי-מתן ההתרעה המוקדמת ובקריסת מערך ההגנה מוטל בראש ובראשונה על צה"ל והשב"כ שכשלו בהערכת המצב.
עם זאת, הוא מטיל משקל כבד על ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר עיצב במשך שנים את קונספציית ההכלה מול חמאס ואישר את הזרמת הכספים הקטארים לרצועה. צפו בריאיון המלא
קטעים מהריאיון
כאמור, מדובר בריאיון ראשון של יורם כהן בתקשורת החרדית, והוא מסביר: "אני חושב שיש מקום שגם הציבור החרדי ישמע מה שיש לנו לומר, מה התוכניות שלנו. לפעמים גם יש ביקורת עלינו, אבל לדעתי כדאי שידעו מה העובדות. ואני גם מעריך שפלח מסוים, שאנחנו לא יודעים כרגע לאמוד אותו, אולי אפילו יצביע לנו".
אנחנו עוברים לנושאים האקטואליים והסערה של הימים האחרונים בעקבות הפרסום ב"הארץ": נשיא איחוד האמירויות מזהיר את נתניהו לפני מתקפת הפתע, נותן לו התרעה ממש נקודתית על רצועת עזה. נתניהו מכחיש בכל תוקף. מה אתה יודע על האירוע הזה?
"אני לא יודע שום פרט אינטימי על האירוע הזה. דיווח כזה, יכול להיות שהוא אמת, אבל אני חושב שרצוי – בוא נגיד לטובת כולם – שיהיה לזה אימות על ידי גורם בינלאומי שיאמת את זה.
"הבעיה שלנו, אני חושב, זה מר נתניהו ראש הממשלה, שהוא כבר נתפס כמה וכמה פעמים בשקרים ובאי-אמירת אמת לגבי אירועים בוודאות שהתרחשו. והדבר השני: שהוא כן קיבל התרעות גם מראש השב"כ וגם מראש אמ"ן טרום המלחמה, לא התרעות על עזה, אבל בהתרעות על מלחמה. והדברים האלה, או שהוא זלזל בהם כפי שראינו בערוץ 14, או שהוא לא ייחס להם חשיבות".
שאלנו את יורם כהן איך הוא מחלק את האחריות למחדלים שהביאו למתקפת הפתע: "אני חושב שהמשקל של האחריות קודם כל נופל על הדרג המקצועי – צה"ל ושב"כ בעיקר, כיוון שהם לא הצליחו לייצר התרעה מספיק דומיננטית, טובה, על כוונה של חמאס לפלוש למדינת ישראל, וזה כשל גדול מאוד. יש גם למוסד אחריות, לא בקשר לעזה, בקשר למפגשים שהיו גם קטאר, גם ביירות וגם דמשק, בהקשר של המתקפה המתואמת שבסוף לא הייתה מתואמת.
"אבל הכשל המרכזי הוא כשל כמובן באי-מתן התרעה. הדבר השני: ההגנה שלנו קרסה, ואחרי זה הלחימה שלנו לא הייתה מספיק אפקטיבית.
"אבל יש גם משקל נכבד לדרג המדיני ובראשם ראש הממשלה, כיוון שראש הממשלה באופן אינטנסיבי במשך שנים עיצב את תפיסת הביטחון של ישראל – גם בתפיסת ההכלה מול חמאס וגם בדברים אחרים הרבה יותר נוראים, כמו למשל מתן האישור לקטארים לממן את חמאס במשך שנים בהיקפים גדולים מאוד".
אתה שותף לקריאה של בנט: ביום הראשון של הממשלה החדשה להכריז על קטאר כמדינת אויב?
"אני חושב שהיה צריך להגדיר אותם מזמן כמדינה עוינת לישראל. איפה להגדיר, באיזה טייטל, כלומר באיזו כותרת לשים אותם – צריך להביא את זה לדיון שיש שם מוסד, משרד החוץ, מל"ל, שב"כ, כל הגורמים. ואם זאת תהיה החלטה, היא תהיה החלטה מקובלת. אבל זו לא החלטה רק לתקשורת".
אנחנו עוברים לדבר על הטענה של ראש הממשלה נתניהו שאם היו מעירים אותו בליל שמחת תורה, הכל היה נראה אחרת: "אני חושב שהיה מקום להעיר אותו. הבעיה הייתה כזאת: שגם השב"כ, או ההנהגה של השב"כ, וגם ההנהגה של צה"ל, באופן כללי אני אומר, לא חשבו שאנחנו עומדים בפני אירוע כזה. זה לא שהם חשבו שאנחנו עומדים בפני מתקפה והחליטו לא להעיר את ראש הממשלה, זה לא נכון!
"אני אסביר למה זה לא נכון עובדתית: כל המידע שהיה לאמ"ן והיה לשב"כ עבר למל"ל ועבר למזכירות הצבאית של ראש הממשלה בסביבות שלוש-ארבע לפנות בוקר, כל המידע שהיה ברשותם.
"הדבר השני: עברו גם ההערכות שלהם, שהיו הערכות שגויות. הן לא היו הערכות נכונות, הן היו הערכות שגויות. אז לא הסתירו מראש הממשלה. הדבר השלישי: אני ראיתי את זיכרון הדברים, כלומר את הסיכום שעשה רונן בר שהביא את כל המטה שלו באופן חריג לתל אביב, דנו בעניין, בחמש לפנות בוקר הוא סיכם את כל החלופות שהם רואים, והסיכום הזה הוא הנחה את הרל"ש שלו להעביר לראש הממשלה".
אנחנו עוברים לדבר על ההחלטה של יורם כהן להצטרף לפוליטיקה ולגדי איזנקוט דווקא: "היו לי מפגשים והצעות כמעט מכל ראשי המפלגות הציוניות. דחיתי את זה מכל מיני סיבות. אני חושב שאנחנו בשעת משבר בעקבות המלחמה, האתגרים גם הפנים-חברתיים בישראל וגם הביטחוניים.
"בחרתי בגדי כי אני מכיר אותו 30 שנה. אני יודע מה היכולות שלו האישיות, האופי שלו, העצמאות התפקודית שלו, עומק החשיבה שלו, ובעיקר שתי תכונות חשובות שהיום זה כמעט לא מטבע עובר לסוחר: הדבר הראשון – הוא בן אדם אמין. אני לא אומר שאחרים לא אמינים, אבל האמינות שלו היא אמינות ברמה גבוהה מאוד. והדבר השני – יש לו דוגמה אישית שאני מאוד מאוד מעריך".
אתה, כמו שהזכרנו, במקום השני ברשימת 'ישר'. אתה כבר יודע איזה תפקיד אתה רוצה ביום שאחרי? שר ביטחון? ביטחון לאומי?
"זה ברור שבאתי לפוליטיקה בשביל להשפיע, ובשביל להשפיע צריך למלא תפקידים מרכזיים. אני לא קבעתי עם גדי שום התניה ולא חתמתי איתו שום חוזה או זיכרון דברים לגבי תפקיד ולגבי מספר.
"התפקיד שלנו, ואנחנו פועלים קשה בשביל זה: לנצח את הבחירות, להוביל את הגוש, שגדי יהיה ראש הממשלה – והוא יהיה ראש ממשלה מצוין – ולאחר שנראה את התוצאות ואת הקואליציה".
על היום שאחרי הבחירות אומר ראש השב"כ לשעבר: "אנחנו רוצים לעלות מעל 61 כדי שתהיה לנו יציבות, אבל אנחנו רוצים לעשות את זה ולייצר או לעצב קואליציה עם מפלגות שיעמדו איתנו בשלושה עקרונות חשובים, שגם חשובים לחברה החרדית: שיכירו בכך שהמדינה היא מדינה יהודית ודמוקרטית. ערכי מגילת העצמאות. גיוס לכל. גיוס לכל זה גיוס לכל: גברים ישרתו שלוש שנים או בשירות צבאי או בשירות אזרחי. ומבחינתנו כרגע, לצערנו – אני אומר את זה לצערנו, אני מצר על כך מאוד – לא המפלגות החרדיות, ולהבדיל לא המפלגות הערביות, לא מקבלות את שלושת העקרונות האלו, ולכן הן לא רלוונטיות".
כהן מתייחס שוב לסוגיית הגיוס: "אני חושב שזו טעות קשה מאוד של ההנהגה הפוליטית החרדית וההנהגה אפילו הרבנית, שלא תופסים את כובד השעה ואת הצורך, ולא הולכים ואומרים 'נפל דבר, אנחנו צריכים להיכנס למשא ומתן ולראות במה אנחנו עוזרים לציבור שזקוק לכוח אדם לוחם'. לוחם! אנחנו לא זקוקים למשגיחי כשרות, ואנחנו לא זקוקים אפילו לגלי צה"ל".
כהן מבקש להדגיש: "אנחנו לא באנו במתווה – לא רוצה להגיד את המילה פופוליסטי – אבל אנחנו יודעים שלהתחיל מאפס להגיע ל-100 זה דבר שייקח... זה תהליך, זה ייקח הרבה מאוד זמן.
"אז לכן באנו, וגדי כבר לפני שנה פרסם, עוד טרם כניסתי לפוליטיקה והוא היה בתחילת דרכו הפוליטית העצמאית, הוא אמר: אנחנו נלך, או אני מאמין, בקו של עד 3% דיחוי בשנתון. זה לא 30%, זה משהו אחר! זה אומר שמתוך 150,000 איש שבשנה מתגייסים, 3% מהם יקבלו פטור, אלה העילויים. העילויים האלה הם כנראה רובם יהיו חרדים, אבל יהיו שם מוזיקאים, ויהיו שם ספורטאים, ויהיו שם אנשים אחרים שוועדה תקבע מי הם העילויים האלה וייתנו להם דיחוי".
לדבריו: "אנחנו מתוך כבוד לתורה רואים בזה צורך, רואים בזה חשיבות, לא לגדוע את כל העץ מלמטה. אבל אנחנו חושבים שיש לנו צורך. אנחנו לא באים מכיוון של נקמה".
ש"ס אומרת 'אנחנו עם נתניהו באש ובמים'. ביהדות התורה השיח שונה, הם אומרים: "אנחנו לא נאמנים לנתניהו, ביום שאחרי אנחנו פתוחים למשא ומתן גם עם גדי איזנקוט". האם הדלת פתוחה ליהדות התורה ביום שאחרי, או שאתה אומר: חבר'ה, אם אין גיוס לכל – אין לכם בכלל לאן להגיע?
"אין לאן להגיע! גיוס לכל של כלל אזרחי מדינת ישראל, יהודים וערבים, זה הדגל המרכזי שלנו כי הוא צורך קיומי. אנחנו גם רוצים לעשות מהלכים בתחום החינוך, תחומים לממלכתיות, לליבה וכדומה.
"אבל בנושא הביטחון, מה ששאלת – זו אבן הראשה של ההצטרפות לקואליציה. מי שלא יעשה חושבים ויעשה חשבון נפש, וסליחה שאני אומר - יחזור בתשובה בעניין הזה, ויעשה סייפא וספרא ולא רק ספרא, אני חושב שהוא לא חלק מהקואליציה".
במילים אחרות אתה אומר ל'יהדות התורה': חברים, אתם לא מאיימים על נתניהו, כי אין לכם דלת פתוחה בצד השני
"בוודאי, אני לא נכנס למתחים ולמנופים שמפעילים על מר נתניהו ועל סחטנות כזאת בג'ובים, כסף וכדומה, שלא דיברנו על זה בכלל. על הדבר האיום ונורא, על הדימוי שיש לציבור החרדי בעיני הציבור החילוני – מה, זה לא מפריע לאנשים? איזה דימוי לא טוב יש! צריך לחזור ולעשות שיעורי בית על הכל: על התדמית של החרדים, על השותפות של החרדים".
כשאני שאלתי את גפני את השאלה הזו, הוא אומר: 'עזוב אותך, אלה הצהרות של ערב בחירות. הרי ביום שאחרי הבחירות הם לא ישיגו 61, הם ייתנו לנו לא פחות ממה שנתניהו נותן לנו, הם צריכים בסוף קואליציה'.
"אני מוכן להתחייב שזה לא יקרה. אני מוכן להתחייב שזה לא יקרה!".
גם במחיר של בחירות חוזרות?
"גם במחיר של בחירות חוזרות! וקיימת אופציה... אנחנו נגיע למעל 61 ו-63 ואנחנו נקים ממשלה. ואני כבר אומר לך פה שבשיחות שיש לנו, במגעים שיש לנו – יש לנו מגעים גם עם אנשים מתוך הקואליציה הנוכחית. ואני מאמין שבמצב הנתון היום, חלק מהם גם ימצאו דלת אלינו ביום שאחרי הבחירות".
0 תגובות