מאמר חילוני: כולנו יהודים - חרדים

רוחקס מזכיר לקוראיו את הצהרת העצמאות בה נאמר כי "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל."

אם כך, אומר הכותב, הרי שכולנו יהודים חרדיים בהגדרה. "אפילו מפלגת העבודה האגדית אימצה את הדת האורתודוכסית לדת הרשמית של המדינה".

ורוחקס לא עוצר כאן, הוא ממשיך לתקוף את החילונים במלים ברורות: "אין יהודים במדינת ישראל, יש רק יהודים – חרדים. אף אחד מאיתנו לא יכול לערוך את טקס קבורה או חתונה בדרך שונה מזו שיקבעו גדולי התורה. לא נוכל גם לאכול מאכלים שאינם מאושרים על ידי חכמי הדת וגם איננו יכולים להתנער מהתשלום שלנו למוסדות הדת הרשמית".

הוא עצמו קיבוצניק לשעבר, ולדבריו, עצם ההחלטה לגור במדינת ישראל, היא החלטה יומיומית להיות יהודי, ולמעשה חרדי. "הכי קשה זה להודות שבכל יום שאני מתעורר ומחליט לחיות במדינת ישראל, אני בוחר במודע לחיות כיהודי – חרדי".

ובהתייחס לפרשה המסעירה את התקשורת בשבועיים האחרונים, הוא אומר: "התרעומת הציבורית אין מקורה סביב ההתעללות בילד, כי אם סביב בקשת החרדים לטפל במקרה הזה בדרכם שלהם. וכן, זו זכותם הלגיטימית.

"למה לא? אם אנחנו יהודים וחיים במדינה יהודית אז מי מבין יותר טוב ביהדות מאשר החרדים. למי בדיוק אנחנו מפנים את החצים, אליהם או אלינו, הציבור שמתיימר להיות חילוני".

לסיכום, רוחקס אומר למעשה לחילונים, אתם רוצים שכך יהיה, אתם בחרתם להקים את המדינה הזו כמדינה יהודית ואתם בוחרים יום יום לחיות במדינה שכזו, אז אין לכם על מה להלין. לא על דרישת החרדים לגבי האם, ולא לגבי העובדה ששכונות שלמות בירושלים, קרית אונו, רמת גן, בית שמש ועוד ערים נוספות נשארות סגורות לתנועה בשבת.

וכדי שלא תהיינה אי הבנות וקריאת הדברים כאיזו סוג של אירוניה משוחזת, מבהיר רוחקס את הדברים הבאים: "אם הבנתם מדברי עד כה כי אני טוען להפרדת דת ממדינה או שיש לי משהו נגד החרדים אז נהפוך הוא. אני לא בעדם ולא נגדם, אני טוען בצורה פשוטה שאל לנו לבוא בטענות לחרדים כאשר אנחנו, כולנו, רוצים מדינה יהודית.

"השינוי לא יבוא מביקורת ציבורית על החרדים, הם מי שהם ודבקים באמונתם. השינוי יבוא מאיתנו, הרוב הדומם, זה שיושב על הגדר מאז קום המדינה ועדיין לא החליט באיזו מדינה הוא רוצה לחיות. מדינה ליברלית – דמוקרטית בה אין דת רשמית ומטרתה אינה בשימור הלאום היהודי אלא בשימור הזהות הישראלית על כל גווניה".