הפצוע אנוש הובא למנוחות בלוויה כאובה: "הצער ימשיך ללות אותנו" | צפו

טדסה, נשוי ואב לשישה ילדים, הוא הנרצח השני בפיגוע הקטלני בכניסה לירושלים בשבוע שעבר. הנרצח הראשון בפיגוע, הוא בחור הישיבה אריה ש'צופק בן 16 משכונת הר נוף בירושלים.

רב הקהילה הספיד ואמר בכאב: "קשה לי לומר שאתה לא איתנו. החיוך והסלחנות שלך תרמו לנו לקהילה, הנאמנות שלך לשמירת מצוות. ביום שלישי ישבת לידי בחיוך ובשמחה. הגורל היה כבר גמור. אתה פרנסת משפחה בכבוד. ביום הסיגד לא רצית להיות בעבודה, אבל עול הפרנסה הוא מבריאת העולם. הכאב והצער עוד ילוו אותנו".

נברטו, בן דודו של טדסה דיבר בשם המשפחה ואמר: "טדסה יצא בבוקר מהבית שלו ולא חשב שדבר כזה יקרה. פתאום הוא נפצע אנושות בפיגוע טרור ומת מפצעיו. אנחנו מבקשים שהרוצחים ייתפסו ושייעשה צדק. אנחנו מקווים שצה"ל והמשטרה ישיבו את הביטחון".

פיגוע בירושלים • סיקור נרחב >>

• הרוג ו-19 פצועים בפיגוע משולב בירושלים; מצוד נרחב אחרי המחבל
• המשטרה העלתה את הכוננות לרמה 3; המטענים הורכבו בידי מהנדס
• הפיגוע המשולב בירושלים • תגובות הפוליטיקאים
• המפכ"ל בזירת הפיגוע: "המטרה - למנוע את הפיצוץ הבא"
• בנצי אוירינג: "הפיצוץ מחזיר אותי 20 שנה אחורה"
• מטרים מהזירה: רגע הפיצוץ שהחריד את ירושלים • צפו
• ח"כ איתמר בן גביר בזירה: "לחזור לסיכולים הממוקדים"
• תיעוד דרמטי: רגע פיצוץ המטען בכניסה לירושלים
• תיעוד: כוחות המשטרה ומג"ב סורקים אחרי המחבל
• "הוא מדמם מהראש"; כך נשמע הדיווח הראשוני על הפיגוע
• "ניצלתי מהפיגוע" בזכות נטלה לשירותים הציבוריים
• הר"מ של הבחור הצעיר שנרצח: "הוא היה עילוי, כולם אהבו אותו"
• בעולם מסקרים ומגנים את הפיגוע | אוקראינה: "לטרור אין הצדקה"
• שערי צדק: "הפצוע אנוש מהפיגוע הבוקר בסכנת חיים מיידית"
• המלמד הספיד: "אריה לא הרגיש טוב היום, אבל הוא התעקש להגיע לישיבה"

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, הספיד ואמר: "בערב שלפני הפיגוע הנורא, פגשתי את טַדֶסֶה. הוא השתתף בחנוכת המרכז הרוחני החדש עבור יוצאי אתיופיה, שנחנך בשכונת נווה יעקב, שם חגגנו יחד עם מנהיגי העדה את חג הסִיגְד. למחרת בבוקר, בעת שעמד בתחנת האוטובוס, הוא נפצע אנושות ממטען שהטמין מחבל נתעב. מטען אחד שהחריב עולם שלם. שגדע את פתיל חייו של אדם כה מיוחד ונדיר, שסיים באחת, סיפור אנושי מפעים. סיפור על ציונות, על עלייה, על אהבת הארץ. ובאופן סמלי וטראגי, זה קרה דווקא ביום חגם הגדול של יהודי אתיופיה, חג - הסִיגְד".

"טַדֶסֶה היקר", ליאון המשיך להספיד: "אני בטוח שלא קל לך לראות כעת את אשתך היקרה מַאנַסֶבּוּש, שנותרה כאן לבדה, לגדל את ששת הילדים היפים שלכם. אני בטוח שלא קל לך לראות את הכאב הנורא של המשפחה, שמתקשה לעכל את השבר הקשה הזה. אבל אני רוצה לומר לך, טַדֶסֶה, שאתה מהווה השראה יוצאת דופן עבור העם כולו. לפני עשרים ואחת שנה זכית להגשים חלום. חלום, שאותו נשאו בליבם אבות אבותיך במשך אלפי שנים: זכית לעלות לארץ ישראל. חרף הקשיים לא ויתרת, ובחרת לגור דווקא בירושלים עיר הקודש. שישה ילדים לתפארת, גידלתם אתה ורעייתך. שישה ילדים ירושלמים, שנולדו כאן והגשימו את חלום הדורות של המשפחה. זכית להיות סמל, סמל לעלייה, סמל לגבורה, סמל לאהבת הארץ!".