כתב אישום כנגד רוצח הבבא: "לחשתי באוזניו, ודקרתי אותו"

כתב האישום מפרט את קרבתו של דהן לבבא אלעזר, שהיה חסידו במשך שנים ארוכות ונהג להתייעץ איתו תכופות.

ההחלטה לרצוח את הרב באה, כך צוין, משום שלא היה מרוצה מעצה שקיבל ממנו. דהן סיפר לרבי אלעזר על בעיות בחיי הנישואין שלו, וזה ייעץ לו שלא להתגרש. דהן לא היה מרוצה מהעצה.

כך גמלה בליבו ההחלטה המחרידה לרצוח את הרב. ביום הרצח, הנאשם הטמין סכין בתפילין שברשותו, נכנס לבית הכנסת, המתין מחוץ לחדר קבלת הקהל ודקר את רבי אלעזר.

אחרי שנעצר, דהן הודה ברצח הבבא ואף תיאר במדויק את מעשהו המבחיל.

בערב הרצח, סיים דהן להעביר שיעור גמרא, לקח סכין קצבים שהיתה בביתו, הניח אותה בין הטלית שעטה על גופו ונסע לבית הרב בבאר-שבע. "התרוצצו לי בראש כל מיני מחשבות", סיפר לחוקרים. "לא יודע איזה שד או שטן נכנסו לי באותם רגעים לגוף שלי. היצר הרע הוביל אותי. לא היתה לי שליטה על עצמי".

וכך, לקראת תום קבלת הקהל בביתו של הבבא אלעזר, הצליח דהן להיכנס לבית מבלי שיעורר חשד. "אף אחד לא בדק אותי, לא שאלו שאלות, העוזרים של הרב הכירו אותי", הוא מספר.

בחדר היו שני עוזריו של הרב. דהן נישק את ידו של הרב, לחש כמה מילים ודקר אותו בחזהו.

"כשראיתי את הרב נהיה לי שחור בעיניים. שלפתי הסכין מתוך הגוף, ודקרתי אותו ישר בחזה. הוא צעק והתמוטט על הרצפה", מתאר דהן.

"אנשים הגיעו למקום והתחילו לבעוט בי. הם רצו להרוג אותי. תפסו אותי ולקחו את הסכין. רעדתי כולי".