אלקנה בוחבוט, ששב מהשבי בעזה בערב שמחת תורה, תפר לעצמו בשבי בובת דובון. כך חשפה אמו רוחמה הערב (שלישי) בריאיון שהעניקה לחדשות 12.
היא סיפרה כי הדובון העסיק את אלקנה לאורך תקופת השבי. "חשבנו שלקח לו חודשיים שלושה, אבל הוא אמר שהתפירה נמשכה כארבעה ימים", היא סיפרה. "הוא קרע טריינינג, ביקש מחט ותפר".
היא תיארה את הנפגש של אלקנה עם בנם ראם: "ראם רץ, אבל נתן ריצה. אלקנה עמד במקום והוא רץ אליו, וזה היה חיבוק המיליון. הוא לא דיבר, ראם לא דיבר, הוא ירד מהידיים אחר כך, הסתכל שוב פעם לאבא שלו, ואז אבא שלו, אלקנה, כבר הציע לו את המשחקים שיש שם. אולי שעתיים הם ישבו ושיחקו. כמה חיכיתי לזה. כמה הוא חיכה כילד".
עוד חשפה מה שאלקנה סיפר לה על מה שעבר עליו בתאריך נישואיהם. לדבריה, אלקנה ביקש משוביו מקלחת טובה באותו יום. בהתחלה השתיקו אותו ואמרו לו לשבת בשקט, אבל לאחר מכן הורו לו להגיע.
אלקנה סיפר שהורידו לו אז את השרשראות מהידיים והרגליים. "באותו רגע התכווצתי, כי הייתי בטוחה שאלקנה לא כבול. אבל כנראה שכן, כמו כולם", סיפרה רוחמה על הרגעים שבהם הבינה שהוא היה קשור.
עוד סיפרה כי לקראת סוף השבי, המחבלים הגבירו את האוכל עבורם, כולל יוגורטים בין היתר, לקראת שחרורם.
רבקה בוחבוט, אשתו של שורד השבי אלקנה בוחבוט, אמרה הערב בהצהרה: ״אני רבקה בוחבוט ובעלי אלקנה בבית, את המילים האלו חיכיתי להגיד כבר שנתיים ואני עדיין מתקשה להאמין שזהו, הוא כאן.
"אלקנה שלי בטוב, אבל שום דבר לא פשוט ושום דבר אינו כפי שנראה מבחוץ. במהלך החודשים האחרונים אלקנה לא קיבל אוכל, כפי שהיה נראה בסרטונים ששוחררו. הוא עבר התעללות וסבל גדול ולקראת השחרור הוא קיבל אוכל בכמות גדולה כדי שיראה קצת יותר טוב עבור העולם וזה כנגד הבקשות של ישראל והארגונים הבינלאומיים.
"בגלל זה אלקנה סובל כרגע מכאבי בטן, הוא נפוח, אבל אני בטוחה שהאיש הגיבור שלי יוכל לחזור לאט לאט למצב בריאותי טוב בזכות הטיפול הרפואי והעוצמות שלו. אתמול היה היום המרגש בחיי, ראיתי גם את בעלי וגם את ראם נולדים מחדש. החיבוק של שניהם, הרגע שלמרות שאלקנה חלש לא יכול היה להתאפק והרים וחיבק אותו חזק חזק. הילד שלי קיבל את אבא חזרה וכאימא לא יכולתי לבקש יותר. עכשיו זה הזמן שלנו גם להחלים כמשפחה. זה כל כך מרגש אותי שסוף שסוף אנחנו בשלב השיקום".
היא הוסיפה: "הרבה אנשים טובים עזרו לנו להגיע לרגע הזה, אני מבקשת להודות לכל מי שעודד ועזר לשמור את נושא החטופים כדבר החשוב ביותר. אלקנה ראה אתכם משם, ראה אתכם ברחובות, ראה את השלטים, העצרות, התפילות, ראה את הדברים שאמרו מי שהיו איתו בשבי, ראה והתרגש שלרגע לא שכחנו אותו מאחור.
"תודה לכם כי היצלתם אותו אבל גם אותי ואת ראם. אסור לאף אחד מאיתנו לוותר על תקווה לימים טובים יותר. אני מבקשת להזכיר שהמשימה לא הסתיימה ואסור לחשוב שאפשר לעצור את השעון בכיכר החטופים או להוריד את הסיכה הצהובה, ישנם עדיין 23 חטופים וחטופה והם חייבים לחזור למנוחת עולם עבור יקיריהם יחד עם חטוף נוסף שמצבו אינו ידוע. אנחנו כאן עד החטוף האחרון״.
0 תגובות