לצום כמעט יומיים ברצף? הסיוט המתמשך של הטסים במטוס 

מהפכת הטיסות הבינלאומיות מעמידה את המתענה בפני דילמה: האם לסיים את הצום לפי שעון המוצא או לפי שקיעת החמה מבעד לחלון המטוס? או האם הצום מוגדר לפי מספר שעות (12 או 24) או לפי היום הטבעי.

יסוד הדין כבר מוזכר בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן תקע"ד, סעיף ב') נקבע הכלל: "ההולך ממקום שאין מתענים למקום שמתענים, יתענה עמהם אפילו דעתו לחזור". דין זה מחייב את הנוסע לנהוג כחומרי המקום אליו הגיע ולהשלים שם את התענית עד צאת הכוכבים המקומי.

הגישה המקובלת על רוב הפוסקים היא ש"אין לך אלא מקומך ושעתך". המשמעות: הצום מתחיל ומסתיים לפי זמני היום (עלות השחר וצאת הכוכבים) בנקודה הגיאוגרפית שבה נמצא המטוס (האדם) באותו רגע.

טיסה מערבה: המלכוד ההלכתי

אני נכנס": שוטר קפץ למים המזוהמים וחילץ אישה טובעת

דני שפיץ|14:09

בטיסות לארה"ב, הנוסע "רודף" אחרי השמש, מה שעלול להאריך את הצום באופן משמעותי

בעל ה'אגרות משה' (בחלק ג', סימן צ"ו) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ב'חזון עובדיה' כתבו שיש לצום עד צאת הכוכבים במקום הימצאו, גם אם הדבר נמשך הרבה מעבר ליממה.

הגישה המקלה: ה'פרי אליהו' ו'ישכיל עבדי' סוברים שאם אדם צם את מכסת השעות הנדרשת לפי זמן המוצא (12 או 24 שעות), הוא רשאי לאכול בעודו במטוס, לפני שנחת והתחייב ב"חומרי המקום" של יעד הנחיתה.

פשרת 'שבט הלוי': הרב ואזנר ( חלק ח', סימן רס"א) מציע שאחרי השלמת שעות הצום של מקום המוצא, הנוסע נחשב כ"חולה" ורשאי לאכול דברים נצרכים בלבד עד צאת הצום ביעד.

מומחי רפואה והלכה מתריעים כי צום ממושך בטיסה (שיכול להגיע ל-33 שעות) אינו רק עניין הלכתי אלא גם בריאותי. השילוב של חוסר תנועה ויובש במטוס מגביר את הסיכון להתייבשות וליצירת קרישי דם.

ההמלצה הרפואית שבטיסות ארוכות בתשעה באב, יש לקום להליכה קצרה בכל 3 שעות. במקרה של חשש בריאותי, יש המתירים לשתות "לשיעורין" (כמויות קטנות בהפסקות) לאחר שהסתיים זמן הצום במקום ההמראה.

קיצור דרך לצום

בטיסה מזרחה (למשל מארה"ב לישראל), המצב הפוך: היום מתקצר והצום עשוי להסתיים לאחר שעות מועטות בלבד. לפי ה'אגרות משה', הנוסע רשאי לשבור את הצום בצאת הכוכבים בישראל, גם אם לא השלים יממה שלמה, שכן החיוב הוא לצום את ה"יום" ולא מספר שעות מסוים.

מנגד, הרב משה שטרנבוך שליט"א כותב ב'תשובות והנהגות' מחמיר בתשעה באב ודורש להשלים בכל מקרה 24 שעות של התענית.

לדעת הפוסקים בעוד שזמן המטוס הוא הקובע העיקרי, בטיסות ארוכות ובתנאי דחק בריאותיים, יש מקום נרחב להקל לאחר השלמת שעות הצום המקוריות, במיוחד בטרם הנחיתה ביעד.

וירא שמים יעשה שאלת רב.