ביום לציון שלוש שנים לאירועי ה-7 באוקטובר, הכריז הבוקר (רביעי) שר המורשת עמיחי אליהו על המיגוניות בעוטף עזה כ"עתיקות" ואתרי מורשת לאומיים. ההחלטה התקבלה בעקבות פניות של עשרות משפחות שכולות ושורדי שבי, ומעגנת באופן רשמי וסטטוטורי את מעמדן של המיגוניות שהפכו למוקדי לחימה, הסתתרות וגבורה במהלך הטבח.
השר פנה הבוקר לראשי המועצות האזוריות בעוטף עזה ולסמנכ"ל רשות העתיקות, והודיע כי המיגוניות - ובהן המיגונית של ענר שפירא ז"ל ואחרות - יוכרו כבעלות ערך היסטורי לאומי. המשמעות המיידית: איסור מוחלט על הריסה, פינוי, טיוח או צביעה של המבנים ללא אישור מקצועי מוקדם.
ההחלטה נועדה לעצור תופעה של יוזמות מקומיות ובירוקרטיות ל"ניקוי השטח", הכוללות פעולות שעלולות למחוק את העדויות ההיסטוריות. במשרד המורשת הבהירו כי ההכרזה אינה מהווה הפקעה או העברת בעלות - הבעלות על המבנים נותרת כשהייתה, אך מעתה חל עליהם "משטר שימור" מחמיר.
השר אליהו עשה שימוש בסמכות חריגה הקבועה בסעיף 1 לחוק העתיקות (תשל"ח-1978), המקנה לשר הממונה אפשרות להכריז על נכס מאוחר לשנת 1700 כ"עתיקה", במידה ויש לו ערך היסטורי לאומי מובהק. החוק נועד במקור לשמר ממצאים עתיקים, אך הסעיף מאפשר הכרה במבנים בעלי משמעות לאומית מיוחדת.
"אירועי השבעה באוקטובר צרבו בבשרנו פצע עמוק, אך גם חשפו תעצומות נפש, גבורה וערבות הדדית שייזכרו לדורי דורות", אמר השר אליהו. "בתוך התופת, הפכו המיגוניות הפזורות ברחבי עוטף עזה לזירות של מאבק הישרדותי, דם וגבורה שאין להם שיעור. חובתנו לדורות הבאים היא להבטיח שסיפורי הגבורה והאובדן יסופרו מתוך המרחב עצמו, ולא ייעלמו תחת שיקולים בירוקרטיים או רצון מהיר 'לנקות את השטח'".
ההנחיה הועברה לכלל גורמי הביצוע והשטח, במטרה להבטיח שמבנים אלו ישומרו כעדות חיה וכאתרי התייחדות וזיכרון עבור משפחות הנופלים ועם ישראל כולו. כל שינוי פיזי במיגוניות יחייב מעתה תיאום מקצועי מול אנשי השימור של רשות העתיקות ומשרד המורשת.
ההחלטה התקבלה לאחר עבודת מטה נרחבת שבוצעה במשרד המורשת, ומגיעה בעקבות פניות חוזרות ונשנות של משפחות שכולות ושורדי שבי שחששו שהמיגוניות שבהן נלחמו יקיריהם או שבהן הם עצמם שהו, יימחקו מפני השטח.