בועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת נערך הבוקר (שני) דיון בהצעת החוק לציון אירועי מתקפת הפתע של חמאס על אזרחי ישראל ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, לפני כמעט שנתיים.
בדיון נשמעו שתי גישות. היו שסברו כי תאריך הזיכרון חייב להיות התאריך הלועזי ולא כ"ד בתשרי. מאידך, היו שטענו כי דווקא התאריך העברי הוא שראוי להיות חקוק לדורות בהקשר הטבח.
חני ריקרדו, שבתה אוריה נרצחה בטבח, קראה להנציח את האירועים ב-7 לאוקטובר ולא בכ"ד בתשרי. "היה כאן טבח, ומה שקורה פה זה ניסיון להפוך את הנרטיב כמו שעשו לשואה", היא אמרה. "הם קראו לזה השואה והגבורה, כדי שנוכל להתגבר מהר יותר על הטראומה. ב-7 באוקטובר נרצחו 'רק' 1,300 איש, אבל זה הכי קרוב לשואה שהיה מאז הקמת מדינת ישראל. זה היה טבח, הבת שלי נרצחה שם עם עוד מאות ילדים שנרצחו שם. אני מברכת על כל מקרי הגבורה, אבל זה צריך להיות יום הזיכרון לנרצחים ולא לערבב בו את הניסיון להשכיח אותם".
בהמשך נשא דברים, מדם ליבו, יוסי כהן, אביו של עמית כהן שנרצח במתקפת הפתע. הוא לא קיבל את הגישה וקרא לקבוע את יום הזיכרון בתאריך העברי.
"אנחנו עם יהודי", הוא זעק ואמר. "ב-7 לאוקטובר תעשי טקס בנובה, זה מותר, איזה טקס שאת רוצה. בעוד 50 שנה כמו שמציינים את יום השואה ויום הזיכורן לחללי צה"ל בתאריך עברי, כך גם האירוע הזה.
"בכ"ב בתשרי לא עושים טקס כי זה יום שמחת תורה, אנחנו יהודים. כ"ד זה מצוין. מי שיהודי ועושה אזכרה דוחה את זה ליומיים אחר כך. כי יום אחרי שמחת תורה זה איסרו חג, זה אסור. זה התאריך שיזכרו לכל החיים".
0 תגובות