ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיש הבוקר (שישי) את תגובתו הרשמית לבג"ץ לקראת הדיון שייערך ביום שלישי הקרוב, בעניין העתירות המבקשות לפסול את מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
בתגובתו החריפה, דורש נתניהו לדחות את העתירות על הסף, תוך שהוא מבהיר נחרצות כי ההחלטה על זהות ראש המוסד נמצאת בסמכותו הבלעדית. "מינוי ראש המוסד מופקד בידו של ראש הממשלה, ורק בידו", נכתב בפתח המסמך.
"בסוף, האחריות על ביטחון המדינה ואזרחיה מופקדת בידי ראש הממשלה, ורק בידיו. בסוף, המנדט החוקי והדמוקרטי לנווט את ביטחון המדינה ואזרחיה הוטל בידי הציבור על ראש הממשלה, ורק בידיו".
נתניהו הדגיש כי העתירות מבקשות למעשה לבטל מינוי של ראש ארגון ביטחוני רגיש בעיצומה של מלחמה, וציין כי "יש דווקא סיבה טובה להניח, כי סבירות החלטתו של ראש הממשלה עדיפה עשרות מונים על פני הסבירות של כל אחד אחר, ובית המשפט הנכבד בכלל".
יתרה מכך, בתגובה נטען כי גם אם אכן נפל פגם מסוים בהתנהלותו של המועמד בעבר, ראש הממשלה היה רשאי ואף "חייב" להעריך את אותו פגם מול היתרונות המקצועיים שלו.
כזכור, מינויו של גופמן אושר בוועדה המייעצת למינוי בכירים לפני כשבועיים, ברוב קולות חברי הוועדה. עם זאת, יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, נותר בדעת מיעוט והתנגד למינוי, תוך שקבע כי נפלו פגמים בטוהר המידות של גופמן בפרשת "מבצע ההשפעה" של הצעיר אורי אלמקייס. עמדה דומה הביעה גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הסבורה כי ישנם קשיים במינוי בשל התנהלותו של גופמן באותה פרשה.
בתגובתו לבג"ץ, לא חסך נתניהו ביקורת מיו"ר הוועדה גרוניס, וטען כי הוא "חרג מסמכותו". לדברי נתניהו: "תפקיד הוועדה אינו 'להמליץ' או 'לא להמליץ' על מינויו של פלוני, אלא רק לקבוע מסקנות בדבר טוהר המידות של אותו מועמד... מסקנתם ביחס לטוהר מידותיו אינה סוף פסוק אלא רק נתון אחד מיני רבים ביחס לשאלת מינויו שתוכרע בידי מוסד אחר ולא הוועדה: בידי ראש ממשלת ישראל". על טוהר מידותיו של גופמן כתב נתניהו: "מידותיו נסרקו במסרקות של ברזל ונמצאו טהורות. כך קבעה בצורה ברורה הוועדה המיוחדת".
את העתירות נגד המינוי הגישו "התנועה לטוהר המידות", "התנועה לאיכות השלטון", וכן אורי אלמקייס עצמו – צעיר בן 21 שכשהיה בן 17 הופעל לטענתו כסוכן מודיעין על ידי פקודיו של גופמן (אז מפקד אוגדת הבשן בפיקוד הצפון), במסגרת "מבצע השפעה" כנגד גורמי טרור. בהמשך, אלמקייס נעצר על ידי השב"כ ושהה כשנה ותשעה חודשים במעצר בתנאים מגבילים בחשד לעבירות ביטחוניות חמורות, אולם לבסוף זוכה לחלוטין מכל אשמה.
בעתירות נטען כי גופמן כשל לכאורה באמירת אמת בתחקיר צה"לי, שתק במהלך תקופת מעצרו של אלמקייס, התנער מאחריות, והפגין חוסר מהימנות. עוד נטען כי הוועדה למינוי בכירים שאישרה את המינוי פעלה ללא תשתית עובדתית מספקת: חבריה סירבו לשמוע את עדותו של אלמקייס עצמו או לזמן קציני אמ"ן בכירים שהיו מעורבים בפרשה.
בנוסף, העותרים מצביעים על כך ששניים מחברי הוועדה שאישרו את המינוי, כלל לא עיינו בחומרים הסודיים שהוצגו ליו"ר גרוניס, בשל היעדר סיווג ביטחוני מתאים.
בעתירתו האישית של אלמקייס אף נטען כי נתניהו מיהר לחתום על המינוי סמוך מאוד לקבלת החלטת הוועדה, מה ש"מחזק את הרושם כי כלל לא טרח לעיין בחוות דעת יו"ר הוועדה, לא כל שכן במסמכים הסודיים שצורפו לה".
מנגד, האלוף גופמן דחה מכל וכל את הטענות במסגרת תגובתו לבג"ץ, וטען כי מדובר בהצגה מעוותת של המציאות. לטענתו, "לא הייתה הפעלה כזו" של אלמקייס. גופמן הסביר כי האוגדה שבפיקודו ביקשה בסך הכל להפיץ חומרים בלתי מסווגים שאושרו לפרסום דרך ערוץ תקשורת נוסף, והוא כלל לא ידע שמי שעומד מאחורי הפעלת הערוץ הוא אלמקייס. לטענתו, לא התקיימה כל מערכת יחסים או מנגנון שליטה שיכולים לעלות כדי "הפעלה" של סוכן.
0 תגובות