מסמך בן עשרות עמודים שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו בליל שישי, במטרה להציג את תשובותיו למבקר המדינה מתניהו אנגלמן סביב כשלי 7 באוקטובר ומה שקדם להם, מציב במרכזו טענה אחת חוזרת: האחריות לכשל – ובעיקר היעדר ההתרעה והערכת היתר של ההרתעה – רובצת על מערכת הביטחון.
לצידה מציג נתניהו שורה של ציטוטים מפרוטוקולים, הערכות מצב ומסמכים מודיעיניים, חלקם מושחרים וחלקם מצוטטים באופן חלקי בלבד, כדי להוכיח שלדבריו “הקונספציה” על חמאס חלחלה לאורך השנים לכל הדרג הביטחוני והמדיני כאחד.
הפרסום מגיע על רקע עצירת עבודת המבקר בהחלטת בג״ץ בעקבות בקשת היועצת המשפטית לממשלה, כפי שתואר בדיווחים. נתניהו מנצל את המהלך כדי לטעון שמדובר בעצירה חריגה ובעיתוי מחשיד, ולהציג מחדש את דרישתו לוועדת חקירה לאומית בהרכב שאינו נקבע בידי הממשלה או בית המשפט.
הצהרת נתניהו
עם חשיפת המסמכים אמר נתניהו: "אני בטוח שכולנו רוצים להגיע לחקר האמת. חקר האמת על אירועי ה-7 באוקטובר ומה שקדם להם.
"המסמך שאני מחזיק ביד כולל את התשובות שנתתי למבקר המדינה במסגרת בדיקת המבקר את אירועי ה-7 באוקטובר.
"הפגישה התקיימה בלשכה שלי ב-25 בדצמבר 2025. במשך 4 שעות רצופות השבתי לשאלות הנוקבות של המבקר וצוותו.
"ב-31 בדצמבר 2025, שישה ימים בלבד לאחר הפגישה הזו, בתזמון יוצא דופן, בג"צ נתן פתאום צו ביניים וצו על תנאי ועצר את עבודת מבקר המדינה.
"אני רוצה להדגיש לכם: במשך כמעט שנתיים עבד המבקר בחופש פעולה מלא – ללא התערבות כלשהיא של המערכת המשפטית או של מישהו אחר.
"אבל 6 ימים בלבד לאחר שמסרתי את תשובתי זו – החליט בג"ץ להיענות לבקשת היועמ"שית לעצור מייד את עבודת המבקר, עבודה שנועדה לחשוף את האמת.
"האם זו יד המקרה? אני אומר דבר פשוט - תשפטו אתם.
"אני חושף בפניכם, אזרחי ישראל, את המענה המלא שלי למבקר המדינה. חלק מהקטעים הרגישים מבחינה ביטחונית הושחרו, והגורמים המורשים יוכלו לעיין בהם - ובכל הקלסרים של המסמכים שאני מעביר לוועדת המשנה למודיעין בכנסת.
"אני חייב להגיד לכם, אפרופו הכנסת - כשהצגתי היום את עיקרי הדברים בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת וגם בקבינט - הייתה תדהמה אצל רבים. כי הם נחשפו לאינספור דברים שהם הפוכים לגמרי מהדברים שהם שמעו בתקשורת בשנתיים האחרונות.
"המסמך הזה כולל תמלילים של דיונים ביטחוניים ומסמכים רבים לאורך 12 שנים, מאז מבצע ׳צוק איתן׳ ועד הבוקר של ה-7 באוקטובר.
"המבקר גם שאל אותי ועניתי לו, התייחסתי גם להתנהלות שלי ולהחלטות שקיבלתי ולהתנהלות שלי באותו יום, ה-7 באוקטובר.
"דבר נוסף - אלמלא התערבות בג"ץ שעצרה את בדיקת המבקר, כל בעלי התפקידים לשעבר היו מקבלים נגישות מלאה לכל החומרים והמסמכים שבידי המבקר, וכך הם היו יכולים להתייחס לכל הדברים שאני מציג במסמך הזה. אדרבה, אני רוצה שהם יתייחסו לדברים.
"ולכן חשוב עכשיו לדרוש מבג"ץ שיבטל לאלתר את צו הביניים ושיחדש באופן מיידי את בדיקת המבקר. ואז הלשעברים שמופיעים בתמלילים יוכלו להיות חשופים להם ולמסמכים הרלוונטיים.
"אבל שיהיה ברור: בדיקת המבקר לא מהווה תחליף לוועדת חקירה. ולכן צריך לקדם את הקמתה של ועדת חקירה לאומית שוויונית, ועדה בלתי תלויה שתייצג את כל חלקי העם. לא בג"ץ יקבע את הרכב הוועדה, ולא הממשלה תקבע את הרכב הוועדה. הציבור באמצעות נציגיו, הוא שיקבע את הרכב הוועדה.
"זו תהיה ועדה דמוקרטית ושוויונית. מחצית מחבריה יבחרו על ידי חברי האופוזיציה והמחצית השנייה על ידי חברי הקואליציה. אי אפשר לטייח, אי אפשר להסתיר - כולם צריכים להשיב על הכל.
"בדיוק כך נהגו בארה"ב אחרי אסון ה-11 בספטמבר, ובדיוק כך אנחנו חייבים לנהוג אחר אסון ה-7 באוקטובר.
"בוועדה הדמוקרטית והשוויונית שאנחנו מציעים, כל אחד יוכל לשאול כל שאלה מכל בעל תפקיד ולהציג בפניו כל מסמך. ואני אהיה הראשון שאתייצב בפני חברי הוועדה ואשיב על הכל.
"ידידיי, יקיריי, אזרחי ישראל, רק כך נבטיח שכל המידע יהיה חשוף בפני הציבור כולו. רק כך נוכל להגיע לחקר האמת, ורק כך נוכל לעבור לשלב של הריפוי והשיקום שכולנו מייחלים לו".
המסמך המלא שפרסם נתניהוהציטוטים הבולטים מתוך המסמך
אחד הצירים המרכזיים במסמך הוא הטענה של נתניהו כי לא הוצגה בפניו מעולם תוכנית ההתקפה המלאה של חמאס (“חומת יריחו”), וכי המידע שהגיע אליו לאורך זמן דיבר על אירועים מצומצמים בהרבה.
נתניהו טען כי “הוצג בפניו מידע כי לחמאס יכולות לפשיטה מצומצמת בלבד ובאמצעות מנהרות, שתכלול לכל היותר פיגוע בודד או שניים בסמוך לגדר”.
נתניהו, בתשובתו למבקר, מנה את נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 ואת ההתנתקות בשנת 2005 כסיבות לכישלון האסטרטגי שהבשיל ל־7 באוקטובר, והדגיש כי התנגד להתנתקות והזהיר אז מפני התוצאות. לפי הפרסום, המסמך מציג את ההתנתקות כציר ששחק את היכולת המודיעינית והמבצעית לשלוט בשטח ולמנוע התעצמות.
הציטוט שיביך את נפתלי בנט: התנגד בחשאי לכיבוש עזה
בקטע מפרוטוקולים של דיוני קבינט במבצע צוק איתן, בולטת ההתנגדות הרחבה לכיבוש עזה. כך מצוטטים משתתפים שונים בדיון:
סגן הרמטכ״ל דאז גדי איזנקוט: “אני חושב שכיבוש עזה והעיר עזה היא בליבת היכולות של צה״ל. לא צריך להיות אסטרטג גדול כדי להבין שזאת תהיה שגיאה קשה. אני חושב שזאת תהיה שגיאה גם בהיבט הצבאי, גם ערכי, גם כלכלי...”
הרמטכ״ל דאז בני גנץ: “אני חושב שלכבוש את עזה זו תהיה שגיאה אסטרטגית ממעלה ראשונה. אני גם חושב שאף אחד פה לא רוצה את זה סביב השולחן הזה באמת... אני חושב שזו תהיה שגיאה אסטרטגית... אני ממש לא חושב שאנחנו רוצים להתקרב לאזור החיוג הזה.”
שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון: “הצבא מסוגל לכבוש את עזה... זה פשוט מיותר כרגע...”
ראש השב״כ דאז יורם כהן: “נשאלת השאלה האם אנחנו צריכים ללכת למהלך אחר... ‘למישהו האחר’ קוראים מישטור החמאס... לא נכון לעשות את המהלך הזה... אני חושב שלא ראוי לעשות את המהלך הזה... אני ממליץ לקבינט לא להכריע או להפסיק להכריע על כך שאין לנו עניין לכבוש או למוטט...”
נתניהו עצמו מצוטט: “זו גם הסיבה שלא רציתי לקיים את הדיון הזה עד עכשיו, אבל עכשיו הוא מחייב אותנו... אלא אם כן יש כאן רוב לכבוש את עזה.” ובהמשך, כשנפתלי בנט אומר “אז אל תביא את זה להצבעה ואז הכול בסדר”, נתניהו משיב: “אני לא אביא את זה להצבעה.”
גם ציפי לבני מצוטטת: “...אני הייתי עושה את הניסיון. יש כאן מישהו אחד שרוצה לכבוש את עזה היום?” ובנט מוסיף: “...ציפי שאלה קודם אם אני בעד כיבוש עזה. בתחילה הייתי נגד, אני ממשיך להיות נגד כיבוש עזה. אני לא שש אליי קרב. אני נגד ‘חנית’, נגד כיבוש...”
הקו שמבקש נתניהו להדגיש באמצעות הציטוטים הללו הוא: לאורך שנים, גם כאשר האפשרות הוצבה על השולחן, סביב הקבינט והמערכת הביטחונית נשמרה התנגדות עקבית למהלך של כיבוש הרצועה ומיטוט מלא של שלטון חמאס.
הציטוטים של רונן בר לפני הטבח
בהערכת מצב עשרה ימים לפני הטבח, נשמעים משפטים שמצטיירים בדיעבד כמרכז “הקונספציה”.
נציג אמ״ן: “ברצועת עזה אנחנו ברצף של ימים שבהם יש הפגנות... ההפגנות האלה הן תוצאה של מדיניות שמכוונות על ידי סינוואר... הוא מנסה לשמור את זה מרוסן... עיקר השיח שלהם הוא על הרצון להוריד את הלהבות כדי לתת אפשרות להגיע להבנות סביב הדרישות שלו... רובן קשורות לחיי היום יום ברצועת עזה... הדרישות שלו הן אותנטיות...”
ראש השב״כ רונן בר: “...אני הייתי מסכם את זה בשביעות רצון חלקית של חמאס... הם מאוד לא רוצים להיכנס לסבב לחימה ולכן הם מנסים לפרמל את זה...”
שר הביטחון יואב גלנט: “אני חושב שהחמאס מאותת על הרצון שלו בהסדרה ממושכת... האינטרס שלנו הוא להגיע להסדרה ממושכת ברצועת עזה ובוודאי לא להגיע ללחימה עכשיו... ההמלצה שלי היא להתקדם בנתיב הסדרי מול חמאס במטרה לחתור לרגיעה ממושכת; לשפר את המצב ההומניטרי ברצועת עזה... לטווח הקצר זה פועלים ופרויקטים כאלה ואחרים ולטווח הארוך זה תשתיות אנרגיה, מים וכן הלאה...”
נתניהו מצוטט באותה הערכת מצב: “נדרש מאיתנו כרגע לתחם את המערכה, אבל תוך הפעלת כוח מבוקרת... אתה רואה שזה עובד עליהם... רשימת ההסדרה שראיתי שהם העבירו לקטארים זו רשימה הזויה...”
מסמך השב״כ בבוקר 7 באוקטובר: “סיכוי נמוך למערכה רחבה” וחשש מ“מיס-קלקולציה”
אחת הנקודות החריפות ביותר במסמך, לפי הפרסומים, היא ההתייחסות למסמך הערכת המצב של השב״כ שהתקבל בלשכה בשעה 09:47 בבוקר 7 באוקטובר, ואשר מסכם הערכה של ראש השב״כ רונן בר משעה 05:15. במסמך המצוטט מובאות “הנחות עבודה” שלפיהן האפשרות של “יציאה למערכה רחבה” הוגדרה כסבירה פחות.
כך מצוטט מתוך אותו סיכום: “ר’ השירות ציין כי ישנן מספר הנחות עבודה: שגרה דרוכה – הנחה פחות סבירה... תרגיל – אפשרות פחות סבירה... יציאה למערכה רחבה – סביר כי הסיכוי לכך נמוך לאור היעדר אינדיקציה מודיעינית... הפתעה נקודתית – לא ניתן לשלול... חשש מפעילות התקפית שלנו... הנחה מובילה...”
ובהמשך: “מוכנות לסיכול אירוע התקפי – מוכנות בינונית חשאית כדי לא לייצר מיס־קלקולציה... מוכנות לתגובה – לעת עתה להימנע מפעילות רחבה שלנו כדי להימנע ממיס-קלקולציה נוכח העובדה שזו לא הנחה מובילה...” וכן: “איסוף בשבת הינו חריג, יש להקפיד שלא לייצר מיס-קלקולציה במהלכים לא זהירים...”
נתניהו מוסיף לטענתו גם ממד של חשד בדיעבד ביחס למסמך: לפי הפרסום, הוא טוען שבמסמך המקורי מזמן אמת “לא מופיע כל אזכור להנחיה שניתנה לכאורה לעדכן את המזכיר הצבאי על אירועי הלילה”, ואילו במסמך שהוצג במסגרת תחקירי השב״כ “נוסף סעיף זה ‘באורח פלא’”.
“מי הכי מורתע”: העימות מול אמ״ן סביב “בעל הבית השתגע”
בפרוטוקולים מובאים גם ציטוטים מדיונים שבהם נתניהו דוחף לתגובה חריפה יותר ומציג תפיסה של שחיקה בהרתעה, מול עמדת אמ״ן שמרגיעה. כך נשמע חילופי דברים:
ראש הממשלה נתניהו: “אתם צריכים להוסיף ולהוסיף באופן משמעותי, להיות ערוכים לסבב ממושך... אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שמה שמתקבע בשלוש מאות שישים מעלות ימשיך להתקבע. אנחנו צריכים לעשות שינוי במחוגה ואין לנו הזדמנות טובה יותר מהגא”פ וחמאס.”
ראש אמ״ן: “בתור אחד שגם קורא את המודיעין, אני דווקא מתרשם מעט אחרת... זה רחוק בעיני מפגיעה משמעותית בהרתעה הישראלית אל מול הזירות שהזכרת. כך אני רואה את זה.”
נתניהו משיב: “אני רואה את זה אחרת. אני חושב שיש שם שחיקה... אנחנו צריכים להסתכל על זה בעין נכוחה ולהגיד את האמת – יש שחיקה, יש ירידה... ואם יש להם איזה שהוא ספק בואו נסלק את הספק. בואו נגיד להם – לא, אין כאן... אני רוצה ‘בעל הבית השתגע’... חייבים כאן תגובה הרבה יותר עוצמתית... איפה סינואר?...”
ראש אמ״ן: “הוא לא יצא בכלל.”
נציג אמ״ן: “אבל אני חייב לציין שמכל האויבים שלנו בחודש האחרון, הנהגת הרצועה של חמאס זה המקום שהכי מורתע, הכי נוח לנו -”
עוד חלק שמצטייר כטעון במיוחד בפרסומים הוא ציטוטים מפגישת עבודה בין נתניהו לראש השב״כ רונן בר ב־31 ביולי 2023. ראש השב״כ מציג לנתניהו תמונת התרעות ביו״ש וטוען לעלייה באכוונות “רובן מעזה”.
נתניהו מגיב באופן חד: “צריך לתת להם בראש. תהרגו שם מישהו.”
בר משיב: “סיכמתי עם הרמטכ״ל ושר הביטחון שאנחנו מעבירים להם בציר חשאי… מסר לסינוואר שאנחנו מתחילים לשחק בפועלים בקרוב… ואנחנו מכינים מבצע בחתימה נמוכה.”
נתניהו חוזר ואומר: “צריך להרוג שם מישהו.”
נתניהו מתייחס גם לטענה הציבורית שחיזק את חמאס באמצעות הכסף הקטארי. עמדתו, לפי הפרסום, היא שהמהלך היה “המלצה של גורמי הביטחון כדי למנוע אסון הומניטרי והסלמה”, שהכסף יועד לצרכים אזרחיים ופוקח בידי השב״כ והמוסד, ושגם ממשלת בנט–לפיד המשיכה ואף הגדילה הקלות והיתרים מתוך תפיסה דומה.
בנוסף, נתניהו מתאר בתשובתו, לפי הדיווחים, את סדר הפעולות בבוקר 7 באוקטובר באופן מפורט בשעות. כך הובא:
בשעה 06:29 – נתניהו מעודכן לראשונה על ידי המזכיר הצבאי על פתיחת המתקפה.
בשעה 06:44 – לפי המסמך, נתניהו שואל על יכולת לסכל את צמרת חמאס ועל גיוס מילואים, “תהה על כך שלא הופיע לנו שום דבר במודיעין”, וחידד שהחשיבות העליונה היא להבין את היקף ההתקפה, החטיפות, גיוס המילואים והיתכנות לחסל את ההנהגה “מסינוואר ודרומה”.
בשעה 09:55 – בהערכת מצב עם הרמטכ״ל וראש השב״כ, נתניהו מנחה לסגור את הגבול, לגייס מילואים באופן מלא (כ־100 אלף), ולהיערך גם לצפון, תוך “תגובה לא פרופורציונלית” והיערכות לתמרון קרקעי, לצד מאמץ מדיני ללגיטימציה.
ובמקביל מצוין שמסמך השב״כ שהוזכר לעיל התקבל במזכירות הצבאית ב־09:47.
0 תגובות