משטרת ישראל פרסמה היום, יום רביעי, אזהרה דחופה לציבור הרחב בעקבות גל הודעות כזב (פישינג) שהופצו בשעות האחרונות למכשירי טלפון ניידים ברחבי הארץ.
ההודעות, הנשלחות באמצעות מסרונים (SMS), מציגות פנייה רשמית כביכול מטעם משטרת ישראל ומרכז גביית קנסות התנועה, וכוללות דרישה לתשלום מיידי של חוב או קנס תעבורה שלא שולם, תוך הפניה לקישור חיצוני המצורף בגוף ההודעה. ההודעות מנוסחות בעברית תקנית ונראות מקצועיות ביותר, כאשר הן כוללות לוגו מזויף של משטרת ישראל וניסוח המדמה בדיוק רב את השפה הרשמית המשמשת את רשויות האכיפה. במקרים מסוימים, ההודעות אף כוללות מספר תיק פיקטיבי ותאריך עבירה כביכול, מה שמעניק להן מראה אמין במיוחד.
מחקירה ראשונית עולה כי מדובר בניסיון עוקץ מתוחכם שנועד להטעות את האזרחים ולהוציא במרמה פרטים אישיים רגישים ופרטי אמצעי תשלום וכרטיסי אשראי.
ההודעות המזויפות כוללות לרוב ניסוחים המפחידים את האזרח מפני נקיטת הליכי אכיפה או ריביות פיגורים במידה ולא ישלם באופן מיידי, תוך שימוש בקישורים בעלי כתובות המזכירות למראית עין אתרי ממשלה רשמיים אך בפועל מובילות לאתרים מתחזים.
במשטרת ישראל שבים ומדגישים בפני הציבור את כללי הזהירות הנדרשים בעת קבלת הודעות מסוג זה. המשטרה מבהירה באופן חד-משמעי כי אין ללחוץ בשום אופן על הקישור המצורף להודעה, אין למסור פרטים אישיים או פרטי אשראי באתרים שהגעתם אליהם דרך מסרונים יזומים, ומומלץ למחוק את ההודעה מהמכשיר הנייד באופן מיידי.
כמו כן, מזכירים במערכת האכיפה כי גורמים רשמיים אינם דורשים תשלום מיידי באמצעות קישורים ישירים שנשלחים במסרונים בצורה כזו. הציבור מתבקש לגלות ערנות מרבית, ובמידה וקיים ספק לגבי קיומו של קנס או חוב פתוח, יש לוודא זאת אך ורק באופן עצמאי דרך הערוצים הרשמיים – באמצעות כניסה יזmapped לאתר הממשלתי הרשמי (gov.il) או בפנייה למוקדי השירות של מרכז גביית הקנסות.
תופעת הודעות הפישינג והתחזות למוסדות מדינה הפכה בשנים האחרונות לאחד מאיומי הסייבר הנפוצים ביותר בישראל. נוכלים ורשתות פשיעה ברשת מנצלים את האמון שהציבור רוכש לגופים רשמיים כמו משטרת ישראל, רשות המסים, דואר ישראל או המוסד לביטוח לאומי, ושולחים הודעות בתפוצה נרחבת שנועדו ליצור תחושת דחיפות וליחץ. השימוש בניסוחים משפטיים ובמילים כמו "חוב תעבורה", "עיקול" או "הליכי אכיפה" מיועד לגרום לנמענים לפעול מתוך לחץ וללחוץ על הקישור מבלי להפעיל שיקול דעת.
מומחי אבטחת מידע מציינים כי הקישורים המצורפים להודעות אלו מובילים לרוב לדפי נחיתה המעוצבים בצורה כמעט זהה לאתרים הממשלתיים הרשמיים. האתרים המזויפים כוללים סמלים רשמיים ושדות למילוי פרטים אישיים, מספר תעודת זהות, ופרטי כרטיס אשראי מלאים כולל קוד אבטחה. ברגע שהגולש מזין את הפרטים, הם מועברים ישירות לידיהם של התוקפים, שיכולים להשתמש בהם לביצוע רכישות, גניבת זהות או סחר בפרטי אשראי ברשת האפלה.
במשטרה ובמערך הסייבר הלאומי מדגישים כי הקו המנחה הטוב ביותר להתגוננות הוא נקיטת כללי זהירות בסיסיים: לא לוחצים על קישורים שמגיעים בהודעות טקסט מגורמים לא מוכרים, ובכל מקרה של ספק נכנסים ישירות לאתר הרשמי של המשרד או הגוף המדובר דרך דפדפן האינטרנט. אזרחים שסבורים כי נפלו קורבן להונאה מסוג זה או שמסרו את פרטי האשראי שלהם, נקראים לפנות באופן מיידי לחברת האשראי על מנת לחסום את הכרטיס, ובמקביל להגיש תלונה מקוונת באתר משטרת ישראל.