כשסטודנט פרסם מאמר דעה פוליטי באתר 'סרוגים', הוא לא דמיין שהמחיר יהיה עימות משפטי עם פרופסור בכיר מהאוניברסיטה העברית. אך כאשר המרצה בחר להגיב בהשוואה לאידיאולוג נאצי ובכינויים כמו 'ברברי' ו'חסיד חמאס היהודי', הגבול בין ביקורת לגיטימית ללשון הרע נחצה – לפחות לפי פסק הדין שניתן השבוע בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים.
השופטת קבעה חד-משמעית: גם בעידן של תהום אידיאולוגית ומחלוקות פוליטיות סוערות, השוואת אדם לנאצים וכינויו 'ברברי' חורגת מגבולות הביקורת המותרת ומהווה לשון הרע שמטרתה להשפיל. הפרופסור חויב לשלם לסטודנט פיצוי של 20,000 ש"ח – כמעט המקסימום האפשרי במסגרת תביעה קטנה.
מאמר דעה שהצית סערה
הפרשה החלה כאשר הסטודנט פרסם מאמר באתר 'סרוגים' תחת הכותרת 'דין ג'ית כדין רפיח', בו קרא להתייחס לאוכלוסייה תומכת טרור ביהודה ושומרון באופן דומה ליחס לאוכלוסייה בעזה. המאמר, שעורר מחלוקת רבה, הגיע גם לעיניו של הפרופסור המלומד.
בתגובה, שיתף המרצה את המאמר בפני אלפי חבריו ברשת וכתב: 'תלמידו הנאמן של מר אלפרד רוזנברג (הידוע לשמצה בשל היותו אידיאולוג נאצי)... קורא למעשי רצח של ילדים'. בנוסף, השתמש הפרופסור בביטויים קשים כמו 'שפלות ברברית' ו'חסידי החמאס היהודי'.
כאשר הסטודנט פנה אליו בדרישה להתנצל, הפרופסור סירב ואף פרסם סרטון נוסף בו לעג למאמר. בשלב זה, הוגשה התביעה לבית המשפט.
ההגנה: 'זו ביקורת לגיטימית'
בכתב ההגנה ניסה הפרופסור לטעון כי מדובר בביקורת פוליטית לגיטימית על תוכן שהוא ראה כ'בזוי וגזעני'. הוא אף הגיש חוות דעת של היסטוריון שואה כדי לבסס את טענתו ל'אמת בפרסום' – שהשוואה לאידיאולוגיה נאצית היא מוצדקת לאור תוכן המאמר.
אולם בית המשפט דחה את הטענות. השופטת הדגישה כי ייחוס אידיאולוגיה נאצית לאדם, גם ללא שימוש מפורש במילה 'נאצי', הוא ביזוי חמור במיוחד בחברה הישראלית. 'הפרסום היה מחושב ומטרתו לפגוע בתובע', קבעה השופטת, תוך שהיא מציינת כי הפרופסור לא הסתפק בביקורת על התוכן אלא בחר לתקוף אישית את הסטודנט.
פסק דין עם מסר ברור
בית המשפט חייב את הפרופסור בפיצוי של 20,000 ש"ח – סכום הקרוב למקסימום האפשרי במסגרת תביעה קטנה. בנוסף, הוא חויב בהוצאות משפט. השופטת הבהירה כי גם בעידן של מחלוקות פוליטיות סוערות, קיים גבול ברור בין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע.
פסק הדין מצטרף לשורה של מקרים אחרונים בהם בתי המשפט מתמודדים עם תופעת הלשון הרע ברשתות החברתיות. רק לאחרונה פורסם על תביעת דיבה של בכיר במנהלת גיוס החרדים נגד ערוץ חדשות שייחס לו עבר פלילי שקרי.
המקרה מעלה שאלות חשובות על הגבול בין חופש הביטוי לבין הגנה על כבוד האדם, במיוחד בעידן שבו רשתות חברתיות מאפשרות הפצה מיידית של תוכן לאלפי אנשים. עבור הקהילה החרדית, הנושא רגיש במיוחד – הן מבחינת ערכי 'לשון הרע' וההלכה היהודית, והן מבחינת החשיפה הגוברת לרשתות החברתיות.
יצוין כי פסק הדין עשוי להוות תקדים למקרים דומים, במיוחד בסביבה האקדמית שבה מתנהלים ויכוחים אידיאולוגיים חריפים. השאלה המרכזית שנותרת: היכן עובר הגבול בין ביקורת אקדמית לגיטימית לבין תקיפה אישית פוגענית.
0 תגובות