"מנין לה העוז?" – המילים הקשות הללו, שנכתבו בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול בירושלים, מסכמות עימות משפטי שהשאיר גם את הדיינים הוותיקים המומים. אם לארבעה החליטה לגרור את הגרוש שלה ואת כל מערכת המשפט לדיון נוסף, רק כדי לנסות ולגרד עוד 200 שקלים לסכום המזונות שכבר נפסק לה. אלא שמאחורי הדרישה הכספית הסתתרה אמת עובדתית מטלטלת שגרמה לדיינים לאבד את סבלנותם.
הסיפור החל לפני כחמש שנים, עם תחילת הליכי גירושין סוערים בין בני זוג שהתחתנו לפני 15 שנה.
לאחר שהתגרשו רשמית, קבע בית הדין האזורי כי האב ישלם מזונות ומדור בסך 3,800 שקלים עבור ארבעת ילדיהם.
האם, שלא השלימה עם ההחלטה, הגישה ערעור לבית הדין הגדול ודרשה להעלות את הסכום ל-4,000 שקלים – תוספת של 200 שקלים בלבד.
החטוף היה המום: כשהמחבל עזב, מצלמה השתלשלה מהתקרה
אולם, במהלך הדיונים בפני הרבנים אברהם שינדלר, מימון נהרי ויצחק אושינסקי, התבררה התמונה המלאה. על פי הפרסום הראשוני באתר סקופר, התברר כי שני הילדים הגדולים שוהים בפנימייה ולא דרכו בבית אימם מזה חצי שנה. למרות זאת, האם דרשה עבורם מזונות כאילו הם סמוכים על שולחנה.
"העמדת המערכת על הרגליים לשווא"
הדיינים לא חסכו בשבט לשונם: "אם המערערת הייתה כנה עם עצמה, היה עליה לבקש למחוק את הערעור", כתבו בנימת ביקורת נוקבת. התברר כי האב, שאינו בעל הכנסות גבוהות ומתפרנס משיעורי תורה פרטיים, כבר חויב בסכום סביר הכולל מדור נדיב, למרות שהאישה בכלל מתגוררת אצל הוריה ואף מחזיקה בהון של למעלה ממיליון שקלים ממכירת דירתם המשותפת.
הדיינים הדגישו כי מדובר בטרטור של המערכת ללא עילה הלכתית, וכי מן הראוי היה לחייב את האם בהוצאות משפט כבדות. בסופו של יום, הוחלט לוותר על הקנס הכספי אך ורק כדי לא להחריף את המאבקים הפוגעים בילדים. הערעור נדחה על הסף, וסכום המזונות נותר על כנה.
0 תגובות