רגע לפני חג הפסח ובמליאת הכנסת אושר חוק החמץ בקריאה שנייה ושלישית. על פי החוק, מנהלי ביתי החולים יהיו רשאים להחליט אם לאסור או להגביל הכנסה של חמץ למוסדות הרפואיים במהלך חג הפסח.
לפי נוסח החוק, הוראות איסור או הגבלה של הכנסת חמץ יפורסמו באופן קבוע באתר האינטרנט של בית החולים, ואם אין אתר כאמור - באתר האינטרנט של משרד הבריאות. גם בבית החולים יוצב שילוט בדבר ההוראות האמורות. בנוסף, רשאי המנהל להסמיך עובד ליידע את הבאים בשערי בית החולים בדבר ההוראות שנקבעו.
למעשה החוק בא לתקן ולבטל את פסיקת בג"צ לפני שנתיים שקבעה, כי אסור לבתי החולים לאסור הכנסת חמץ לשטחם וכי מדובר בפגיעה בזכויות החולים.
יוזם החוק ח"כ משה גפני, הבהיר כי החוק החדש לא עוסק בכפייה דתית וכי מטרתו לאפשר ליהודים שומרי מצוות להגיע לבתי החולים בחג הפסח ללא חשש להימצאות חמץ בבתי החולים. לדבריו, בתי החולים לא יערכו חיפוש בתיקים של המגיעים אליהם והחוק רק מאפשר לבתי החולים לציין היכן האגפים שנקיים לפסח מחמץ.
החוק הובא לסיום חקיקה בדחיפות בשל חג הפסח המתקרב בו ייכנס כבר החוק לתוקף.
באופוזיציה זעמו על החוק וטענו כי הוא עוסק בכפייה דתית. לפיד איים כי "ילדים בני 16 יחשבו שזה מצחיק לזרוק לחמניות לתוך בתי חולים ומשפחות יפסיקו לשמור על הפסח". עוד אמר לפיד, כי מאשרי החוק הם "מחטיאים את הרבים".
גפני אמר בתגובה לדברים: "מעולם לא חתמתי על חוק שאומר לאדם חילוני איך להתנהג. החוק הזה הוא מיותר, כי הרי מה קרה? 75 שנה המדינה התנהלה כך, מנהלי בית החולים היו אחראים על מי יתן להכניס חמץ ומי לא והכל התנהל בסדר, עד שקפץ עלינו רוגזו של בג"ץ שאמר: 'למנהל בית החולים אין סמכות'. לא הייתה בעיה מעולם, עד לפני שלוש שנים, כשבית המשפט קבע שמנהל בית החולים לא יכול לתלות מודעה שבחלקו הצפוני יש חמץ ובחלקו הדרומי אין חמץ. שבן אדם שומר מצוות ידע שהוא בפסח הולך לחלק הדרומי. עומדים פה אנשים מכובדים, אנשי כנסת, ומדברים על הכפייה. תגידו השתגעתם? איפה יש מילה אחת בחוק הזה על כפייה?".