סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין תוקף הערב (חמישי) את בית משפט העליון, בעקבות החלטתו, ערב החגים, להוציא צו זמני נגד חלוקת תלושי המזון לנזקקים, שיזם אריה דרעי.
"החלטת בג״ץ לעצור את תלושי המזון היא ביטוי נוסף לפער שבין שופטי בג״ץ לבין העם", תקף לוין הערב בהודעה שמסר. "זו החלטה שפוגעת בחלשים ובעניים ביותר בחברה, רגע לפני חגי תשרי. משפחות רבות, שמאות השקלים הללו היו קרן אור עבורן, נותרו עם מקרר ריק".
הוא הוסחף: "קו ישיר מחבר בין הפסיקות הרבות של בג״ץ, שסיכלו את מהלכי הממשלה והכנסת להוצאת המסתננים מהארץ, לבין ההחלטה הזו".
לדבריו, "הגיע הזמן שבבית המשפט העליון ישבו שופטים מכל חלקי העם. שופטים שמבינים לנפשם ולצרכיהם של מליוני אזרחים, שמחוברים לערכים של רוב העם. לכן אני נאבק למען רפורמה במערכת המשפט. לכן אסור לנו לוותר על זכותנו למערכת משפט מגוונת והוגנת".
כזכור וכפי שדווח ב'כיכר השבת', בית המשפט העליון הוציא צו זמני נגד חלוקת תלושי המזון לנזקקים, שיזם אריה דרעי. בית המשפט נימק את ההחלטה מחשש ל"מעשה עשוי", ומשמעותו שלא ניתן יהיה לבטלו מרגע שהכסף יועבר, מה שייתר את הצורך בדיון בעתירה.
הצו של בג"צ ניתן עד לקבלת החלטה אחרת בעניין. יחד עם זאת, הבהיר בג"צ שאין בצו "כדי להביע דעה לגופן של דברים לכאן או לכאן".
כזכור, בתחילת השבוע אישרה ועדת את העברת התקציב למשרד הפנים בסך 400 מיליון שקלים, עבור תווי מזון להבטחת בטחון תזונתי. יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני: "נעשתה עבודה רצינית לגבי כלל האוכלוסיות, ואם יש מקומות שצריך לייעל נעשה זאת, אבל הצורך הוא גדול ויש פה מענה משמעותי בתקופה רגישה לאוכלוסיות החלשות ביותר, באופן המהיר והיעיל ביותר".
400 מיליון ש"ח היו אמורים לעבור מהרזרבה הכללית למשרד הפנים – התקציב עבור תווי מזון להבטחת בטחון תזונתי, זאת במסגרת החלטות ממשלה ליישום הסכמים קואליציוניים, שהוקראו בעת אישור תקציב המדינה. לאחר שהתקציב עבר בדיקה מקצועית ומשפטית, הוא מוקצה כעת לתוכנית ייעודית בנידון.
ח"כ מירב כהן טענה בדיון: "אנחנו לא מבינים מה אמות המידה שנקבעו, משרד הרווחה מנהל מיזם לביטחון תזונתי שנים ארוכות, משרד הבריאות מומחה בכך, בואו נעשה עבודה מערכתית, אף אחד ממי שמצביע לא יודע על מה הוא מצביע. בכלל אני חושבת ששיטת העבודה הזו, המערכות יודעות לזהות נזקקים, ללוות אותם, להעביר להם כספים, אנחנו באים ועוקפים את כל מערך הרווחה של מדינת ישראל, והולכים למשרד אחר שזו לא המומחיות שלו, זה יוצר מדינה בתוך מדינה".
ח"כ נעמה לזימי תהתה אף היא: "זה לא מכבד את מעמד הכנסת שאנחנו פה בלי הקריטריונים בידינו, אנחנו לא יכולים להעיר הערות לגיטימיות. הביטחון התזונתי היא אחת הסוגיות הכאובות שיש, יש רשת לביטחון תזונתי, רשות עצמאית, הביעה ביקורת לגיטמית על הכוונה הראשונית לתלושי מזון שלא דרך משרד הרווחה".
"זה לא סוד", אמרה לזימי עוד: "שהשרים אולי היחידים שאני מעריכה זה שר הבריאות והרווחה, יש משרד שבנה מערכת הנשנעת על מחקר ארוך שנים וכל המומחים, איך ממצים זכויות לביטחון תזונתי, בגלל שאין מספיק תקציב המאבק הוא להכניס לבסיס תקציב את מי שסובל מאי ביטחון תזונתי, אתם מעבירים את זה למשרד שלא מומחה בתחום עם קריטריונים לא מתאימים, יש חשש שמי שלא צריך יקבל ושעניים מרודים לא יקבלו. לצד זה בחוק מבטלים את הרשות לביטחון תזונתי, והעברת המערכת למשרד לא מומחה, זה על הגב של האנשים הכי חלשים, אוכלוסיות הכי מוחלשות ישארו בחוץ".
שר הפנים והבריאות, משה ארבל הסביר בדיון: "שאני שם את הראש על הכרית ומולי הקריטריונים שעברו את חוות דעת המשנה ליועמ"ש, אני ישן טוב בלילה, שאנחנו באמת עושים גם אם לא את הדבר המושלם ביותר, אנחנו נותנים מענה לאנשים החלשים ביותר, העניים ביותר, לא משנה איפה הוא גר, אם ב-חורה, אם בטירה, אם במודיעין עלית".
לדבריו: "אמות המידה הופצו לעיונם של חברי הכנסת, אקדים ואומר – הסיבה שזה במשרד הפנים, שהרבה מאוד אתגרים לפתחו ומצבת כוח האדם המאוד יעיל וטוב שבו, עובדים מסורים עבדו יומם ולילה לטובת הפרויקט הזה, כולל ימי שישי ומוצאי שבת, המקום הטבעי הוא אכן משרד הרווחה.
"לצד הדברים האלה, אנחנו בשנת 2023, עשינו מכרז מאושר שיאפשר המשך התקשרות על מול שני גופים – פתחון לב ואשל ירושלים, היכולת שלנו לבצע את המשימה החשובה הזו בשנת 2023 הייתה רק על ידי המשך אותה התקשורת, אם היינו יוצאים במכרז חדש, לוחות הזמנים היו גוררים אותנו לשנת 2024, בצורך לתת מענה לאותה אוכלוסייה ענייה, הייתה חשיבות גדולה לתת מענה ל-2023. תהייה ועדת מנכ"לים לגבי שנת 2024, אני מניח שהיא תמליץ על העברת התחום למשרד הרווחה, כך צריך להיות, כרגע כדי לבצע בשנת 2023 אנחנו נאלצים לבצע זאת במשרד הפנים".