לפני שיצא לקרב ברצועת עזה, הקרב האחרון שממנו כבר לא חזר, כתב הלוחם הרב אלקנה ויזל הי"ד, לבקשת רעייתו גלית תיבדל לחיים, מכתב פרידה. היא שיתפה אותו היום (שלישי) אחרי נפילתו בגבורה באסון קריסת המבנים.
אלה מילים של תעצומות נפש. "אם אתם קוראים את המילים האלה, כנראה שקרה לי משהו", פותח ויזל. "קודם כל, במקרה שנחטפתי לשבי החמאס אני דורש שלא יעשו שום עסקה לשחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי. הנצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכל, אז אנא פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח כדי שניצחוננו יהיה כמה שיותר מוחץ".
הוא המשיך: "אולי נפלתי בקרב. כשחייל נופל בקרב זה עצוב. אבל אני מבקש מכם שתהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה, תיטעו בלבבות, תחזירו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה.
"יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח, אנחנו דור של גאולה! אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו, ושל העולם כולו. אז בבקשה מכם תהיו אופטימיים. תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן. חיים של אהבה, תקווה, טוהר ואופטימיות".
עוד כתב וביקש: "תסתכלו לאנשים היקרים שלכם בלבן של העיניים, ותזכירו להם שכל מה שעובר עליהם בחיים האלה שווה את זה. ושיש להם הרבה בשביל מה לחיות. תחיו! אל תפסיקו לרגע את העוצמות של החיים!"
את מכתבו המרגש חתם: "בצוק איתן כבר נפצעתי, הייתה לי את הבחירה להישאר מאחור, אבל אני לרגע לא מתחרט על כך שחזרתי להיות לוחם. להיפך, זו ההחלטה הכי טובה שהחלטתי אי פעם".
0 תגובות