אמילי דמארי, שנחטפה ב-7 באוקטובר מביתה בקיבוץ כפר עזה והוחזקה בשבי חמאס בעזה במשך יותר מ-500 ימים, שיגרה מכתב חריף לחברי ועדת פרס פוליצר – בעקבות ההחלטה להעניק פרס יוקרתי ל'משורר' הפלסטיני, מוסעב אבו טועה.
"ביום שבת בבוקר, כשעוד הייתי בדירה הקטנה שלי בקיבוץ, מחבלי חמאס פרצו פנימה, ירו בי וגררו אותי לעזה", כתבה דמארי. "מאותו רגע הייתי אחת מתוך 251 גברים, נשים, ילדים וקשישים שנחטפו באותו היום ממיטותיהם, מבתיהם ומפסטיבל מוזיקה".
במכתב שפרסמה, כינתה פדויית השבי את תקופת הכליאה שלה "חיים בפחד מתמיד" – שבהם סבלה מהתעללות, רעב ויחס בלתי אנושי. "צפיתי בחבריי סובלים, צפיתי בתקווה דועכת. וגם עכשיו, כששבתי הביתה, החושך עדיין בתוכי – כי חבריי הטובים ביותר, גלי וזיו ברמן, עדיין כלואים במנהרות הטרור של חמאס".
דמארי מתחה ביקורת חריפה על בחירת אבו טועה כחתן הפרס, וציינה כי מדובר באדם "שבינואר האחרון הטיל ספק בעצם קיומי כשבפוסט בפייסבוק שאל: 'איך אפשר לקרוא לה בת ערובה?'". לדבריה, אבו טועה לא רק הכחיש את חטיפתה, אלא גם את רצח משפחת ביבס ואת כליאתה של אגם ברגר. "אלו לא משחקי מילים – זו הכחשה בוטה של פשעים מתועדים", הדגישה.
שורדת השבי לא חסכה בביקורת גם כלפי חברי הוועדה: "אתם טוענים שאתם מכבדים עיתונות שמגינה על האמת, על הדמוקרטיה ועל כבוד האדם – ובכל זאת בחרתם להאדיר קול שמוחק את האמת, מעלים את הקורבנות ומחלל את זכרם של הנרצחים".
את דבריה חתמה בקריאה נוקבת: "מוסעב אבו טועה אינו סופר אמיץ – הוא המקבילה המודרנית למכחיש שואה. ובכבוד שהענקתם לו, הצטרפתם אליו לצללי ההכחשה. זו אינה שאלה פוליטית. זו שאלה של אנושיות. והיום – נכשלתם בה".
0 תגובות