צבי פלדמן ז"ל הובא למנוחות: "חזרת למולדת שכל כך אהבת"

חברו ומי שפיקד על חטיבת הראל אל"מ איתמר מיכאלי אמר במסע הלוויה: "זה היה מסע בלתי נתפס, זה מעגל משפחתי ולאומי שנסגר, זה מסר של צה"ל ושל המדינה ללוחמיה. החזרת גופתו של צביקה לקבורה בישראל לאחר תקופה כה ארוכה היא מסר וצוואה למחויבותנו חוצת הדורות. עת חטיבת הראל מגייסת את לוחמיה, אנו זוכרים את מורשתם של אחינו הגדולים ובהם צביקה ז"ל".

אחותו ענת ספדה לו: "צביקה אחי היקר, כמעט 43 שנה חלפו מאז שיצאת לקרב, כל כך הרבה תקוות היו לנו שאתה עדיין חי. המסע הארוך של חיי כאחות של חייל נעדר התחיל באותו יום שבת כשבאו לגייס את איציק בצו 8, ואתה אמרת לאיציק: "אל תחשוש מהקרב, יהיה בסדר".

היא הוסיפה: "היה לי ברור שיעלו אותך צפונה לקרב, לעולם לא אשכח איך אמא רצה אחריך ושאלה: "צביקה, באיזו שבת?", ואתה ענית: "אני לא יודע באיזו שבת אשוב". באותו בוקר הייתי בחרדה, ידעתי שמשהו יתרחש. עניתי לטלפון, צרחתי את נשמתי, "מה קרה לצביקה?" היה לי ברור שמדובר בך ויצאתי בריצה החוצה. הסמג"ד אמר לי "הוא לא נהרג, הוא נעדר", הדרך מהבסיס הביתה הייתה הדרך הארוכה ביותר בחיים שלי".

צביקה אחיו ספד לו ואמר: "אתה נקבר כלוחם שהגן על ארץ ישראל ועל עמנו ונפלת על קידוש השם, בראש ובראשונה מודה אני לאבינו מלכנו, על שהחזרת אותו להיקבר בארץ קדושה והוצאת אותו מארץ אויב".

אחיו שלמה ספד לו: "אני זוכר שהיית בצבא והייתי מחכה שתחזור הביתה. אני זוכר רואה את האוטובוס ורץ אליך באהבה גדולה. תמיד דאגת שלא יהיה לי חוסר בכלום, היום אנחנו מגשימים את הצוואה של אמא זיכרונה לברכה שאמרה בראש צלול שלא נוותר עד שתחזור הביתה, אני מודה לראש הממשלה ולכל מי שעסק בדבר הקדוש הזה, להביא אותך לישראל. תנוח על משכבך בשלום אח יקר".

כפי דיווחנו אמש, במבצע מיוחד ומשותף של המוסד וצה״ל, גופתו של לוחם השריון רס״ל צבי פלדמן ז״ל, שנפל בקרב בסולטן יעקב ביוני 1982 במלחמת לבנון הראשונה - הושבה לישראל.

בקרב סולטן יעקב, ב-11 ביוני 1982, נהרגו עשרה חיילים ישראלים ורבים נפצעו - וזאת שעות ספורות לפני הפסקת האש. שלושה חיילים - יהודה כץ, צבי פלדמן וזכריה באומל - הוגדרו כנעדרים. לפני כשש שנים הוחזרה גופתו של זכריה באומל ואמש הוחזרה גם גופתו של צבי פלדמן.