מי שנרצחה אמש (רביעי) בפיגוע המזוויע בשומרון, בכביש 446 בשומרון, בין היישובים ברוכין ופדואל, היא צאלה גז הי"ד. הפוסטים האחרונים שכתבה ברשתות החברתיות מצמררים במיוחד.
בפוסט שכתבה לפני חצי שנה, היא כתבה דברים שכעת נראים מצמררים במיוחד; "תקופה לא בטוחה", כתבה והוסיפה: "הרגשה שבשום מקום לא מוגן".
"ובכל זאת", הוסיפה גז, "אנחנו ממשיכים לצאת לעבוד לחיות, מה עוזר לך לצאת מהבית? ולא להימנע...".
כמה ימים לפני כן היא כתבה: "איך אפשר לעזור לילדים שלנו אם הם מבוהלים מהמצב? ברגעי פחד הגוף נכנס למעגל של לצבור ואנחנו רוצים לעזור לו לשחרר. אז איך נעזור לו? ממליצה לעשות תיפופים על כל הגוף זה משחרר מתח מרגיע ומוריד חרדה".
גז שחררה עוד טיפים וכתבה: "מילים מחזקות- תזכירו להם שאנחנו במרחב מוגן ובטוח. תנועה- אפשר לקפוץ קצת או לנער ידיים שהמתח יצא מהגוף. מגע- חיבוק וקרבה גופנית חשובים".
לפני יותר משנה היא כתבה בפוסט אחר: "שבוע שעבר זה הגיע לפתחי, האובדן. עד עכשיו הרגשתי את זה חזק מאוד, מטפלת לא מעט באנשים שחווים טראומה/ אובדן ובתקופה המלחמה הזו בכלל, פוגשת מלא, עובדת איתם, חווה איתם את הכאב המטורף שלהם".
גז הוסיפה: "כששמעתי על זה ברביעי בבוקר, הרגשתי שאני לא מצליחה להכיל, רק רציתי שמישהו יגיד לי שאני חולמת! אלקנה ויזל הי"ד היה אדם נדיר, באמת באמת, אחד האנשים שהשפיעו על הזוגיות שבחרתי. בעל של חברת נפש, מהממת ומיוחדת במינה. בכיתי הרבה, בכיתי המון, לא הצלחתי לשלוט בזה, הרגשתי שמשהו עמוק קרה לנפש שלי, היתי קצת עם הילדים ואז בכיתי בכיתי בכיתי, הייתי בפגישה ואח'כ בכיתי בכיתי בכיתי".
ימים לאחר השביעי באוקטובר היא כתבה: "לרגע לא מסוגלת להכיל את הרוע, לא מסוגלת להכיל את המצב, לא מסוגלת לדמיין מה עובר על החטופים, מה עובר על הלוחמים. רגע אחר אני מסוגלת להאמין, להתפלל, לבקש טוב לעם ישראל ורגע אחר אני בהודיה, שאני נושמת, שאני פה, שאני נוכחת ומשם כל מה שאני רוצה לעשות, זה להיות בעשיה ובהפצת אור אפילו חיוך קטן זו הפצת אור גדול."
0 תגובות