העצרות של 'מטה המשפחות', שהתקיימו לאורך תקופת המלחמה וגם לאחריה בשנתיים וחודשיים האחרונות, צפויות ככך הנראה להסתיים בסוך החודש הקרוב, בעוד כשבועיים.
לפי הדיווח היום (שלישי) של העיתונאית דפנה ליאל, המשאבים והתקציבים שנותרו ינותבו לאופן הפעולה שיבחרו המשפחות שנותרו.
ב'וואלה' דווח כי מטה המשפחות התייחס לאפשרות הפסקת העצרות ומסר כי יפעלו בהתאם להחלטת המשפחות. "העצרות יימשכו בהתאם להחלטת משפחות החטופים, אנחנו נעמוד לצידם בכל החלטה שלהן".
ברצועת עזה נותרו נכון לעתה שלושה חטופים - דרור אור מבארי, רב סמל רן גואילי ממיתר והעובד הזר מתאילנד סותטיסאק רינטלאק. בישראל מקווים שיוחזרו בקרוב.
במטה החטופים חרטו לאחרונה על דגלם את הביטוי "עד החטוף האחרון". כעת נראה כי בצד התקווה והמאמצים להשבתם, ההפגנות בכל זאת יפסקו בסיום החודש הקרוב.
לא פורט מהי הסיבה לעצירתן למרות שלא כל החטופים עדיין שבו. מטה המשפחות לפי שעה לא פרסם על כך עדכון רשמי.
העצרות, שהתקיימו בכל שבוע ובמיוחד במוצאי שבתות, נשאו פעמים רבות אופי לוחמי ותוקפני כלפי הממשלה, ודרישות ברורות להתקדם לעבר עסקת חטופים.
העצרת המרכזית האחרונה בכיכר התקיימה במוצאי השבת האחרונה, ובה השתתפו בין היתר גם שורדי השבי גיא גלבוע דלאל ומקסים הרקין.
כמו כן נכחו בה חמי גולדין, אחיו של סגן הדר גולדין הי"ד, שהגיע לקבר ישראל בשבוע שעבר; ורובי חן, אביו של סמ"ר איתי חן הי"ד, שהובא גם הוא לקבורה לאחרונה.
גיא גלבוע דלאל אמר בין היתר: "חיכינו מאוד לאירוע הזה, נהנינו מאוד והכי שמחתי כשאחי גל הצטרף בסביבות 6 בבוקר. זמן קצר לאחר מכן התחילו הטילים, והגיעו המחבלים. ברחנו, והתחבאנו. נחטפתי יחד עם אביתר בלי לדעת מה עלה בגורלם שלגל, עידן ורון, ביום שחרורי נודע לי כי עידן ורון נרצחו, לעד יהיו בליבי.
"אני עומד כאן היום אחרי שנתיים קשות וארוכות שהרגישו כמו נצח. שנתיים של חושך, געגוע ופחד - אבל גם תקווה שלא הסכמתי לוותר עליה. התקווה הזאת הגיעה מכם - לפני שירדתי למנהרות נחשפתי לתצלומים מהכיכר. נתתם לי תקווה וכוח, עם ישראל שלא שוכחים את אחיהם מאחור - תודה לכם!"
שורד השבי מקסים הרקין: "אני כשישבתי במנהרות שם, וראיתי את כל העוצמה הזאת, את הבמה הזאת, וכל האנשים, ושלטים, וכל המלחמה הזאת וכל הטירוף, אני אמרתי דבר אחד פשוט: אם אני הייתי יכול פיזית לעמוד פה ולחבק את כל השמונה מיליון, כמה שיש לנו, ולהגיד להם פשוט תודה - הייתי עושה את זה. אז אני מחבק אתכם מפה, מהבמה.
"ואני רוצה שוב לחזור על עצמי ולבקש ממכם, מכולכם, מכל האנשים שרואים אותנו, לא רק בארץ, בכל העולם, כל היהודים, כל עם ישראל, כל מי שתומך בנו ועוזר לנו, ויש לא מעט אנשים כאלה, ואני מעריך אותם ומעריץ אותם, את כולכם. תשמרו על זה. למרות כל הקושי וכל האסון שקרה איתנו, ההדדיות הזאת, העזרה, כל הכוח שיש בנו, אסור לנו לאבד את זה. אנחנו רק צריכים להמשיך עם זה, להעריך את זה ואנחנו נעבור את זה. אני רוצה להגיד לכם תודה תודה תודה רבה, לכולם, אני חייב לכם את החיים שלי, תודה״.
0 תגובות