טרגדיה בלתי נתפסת המלווה במאבק ממושך ורווי כאב: הוריו של רס"ן (במיל') ניראל זיני הי"ד, שנרצח בטבח האכזרי בשמחת תורה בקיבוץ כפר עזה, מנהלים מזה קרוב לשלוש שנים מאבק עצמאי בניסיון להביא את בנם לקבורה שלמה. בידיעה זו תיאורים קשים לקריאה.
שישה ימים לאחר שנרצח ניראל, התבשרו הוריו, אמיר ואסנת, על הבשורה המרה כי כבר אינו בין החיים. אולם, המכה הקשה השנייה נחתה עליהם רק לאחר שכבר סיימו את מסע הלוויה והקבורה, אז התברר להם כי ראשו של בנם נערף על ידי מחבלים בני עוולה במהלך הטבח, ומאז ומעולם לא אותר.
מאז אותו רגע, ההורים מוצאים את עצמם לבדם לחלוטין במערכה מול גורמי הממשל והביטחון, אשר במקום להתגייס למשימה הלאומית, מעבירים את האחריות מגורם אחד למשנהו ומותירים את המשפחה השכולה להתמודד עם המציאות המזעזעת בכוחות עצמה.
ב-Ynet דווח היום (שלישי) כי ההלם הגדול של בני המשפחה נובע בעיקר מהעובדה שהדבר הוסתר מהם במהלך ימי האבל הראשוניים, ככל הנראה בשל הכאוס הגדול ששרר באותם ימים במערכי הזיהוי והקבורה.
ההורים שיתפו את Ynet בתחושות הקשות וציינו כי במהלך הקבורה עצמה הם לא ידעו דבר על המתרחש, מלבד תחושות בטן עמומות שליוו אותם, כאשר הגורמים הרשמיים נתנו להם להבין כי הגופה נפגעה כתוצאה משריפה. הידיעה המאוחרת כי חלק כה משמעותי מגופו של בנם נלקח על ידי המרצחים ככל הנראה לרצועת עזה כדי להתפאר בו, הכתה בהם כרצח נוסף.
האם, אסנת, תיארה את התחושה הקשה לא כפגיעה מידי המחבלים, שכן מהם אין ציפיות, אלא כתחושה קשה של הפקרה והתעלמות מצד המערכות שאמורות היו לשמור עליהם ולסייע להם בשעתם הקשה ביותר.
במשך קרוב לשלוש שנים, בהיעדר כל סיוע או יוזמה מצד הרשויות המוסמכות, נאלצים בני המשפחה, יחד עם מתנדבים ואנשים טובים שנרתמו לכאבם, לצאת בעצמם לשטח ולבצע פעולות סריקה וחיפושים קשים מנשוא. ההורים סיפרו בצער כי המאבק הפך למאבקם הפרטי, למרות שמדובר באירוע בעל אופי לאומי לחלוטין.
האב, אמיר, נאלץ לרדת על ברכיו, לחפור בידיו בשטחים הסובבים את הבית בכפר עזה במטרה לאתר ממצאים או חלקי עצמות, ולשלוח אותם באופן עצמאי לבדיקה במכון לרפואה משפטית באבו כביר. המשפחה הביעה תסכול עמוק מכך שהמערכת המדינית והביטחונית לא הגדירה את איתור הראש כמשימה רשמית, בעוד שעל פי תפיסתם, אין להפלות בין דם לדם ואין להותיר חלקי גופות של חללים מאחור, בדיוק כפי שנלחמו על החזרת החטופים.
בשנת 2015, בהיותו קצין צעיר בחטיבת גבעתי, נפצע ניראל באורח אנוש במהלך פעילות מבצעית מורכבת בחברון. למרות פציעתו הקשה, ועוד בטרם השלים את תהליך השיקום הרפואי, ברח מבית החולים כדי לחזור לפקוד על לוחמיו לאחר שאחד מהם נפצע בפיגוע בירושלים. הוא המשיך לשרת בשורת תפקידי פיקוד משמעותיים בהם מפקד פלוגה בגדוד ברדלס, מפקד פלחו"ד ומפקד פלוגת הניוד של חטיבת פארן, עד שנאלץ לסיים את שירותו בדרגת רב-סרן לאחר כעשר שנות שירות בעקבות ההשלכות הרפואיות של פציעתו הישנה.
בצר להם, ומתוך תחושת חוסר אונים מוחלטת, פנו ההורים ישירות אל הדרג המדיני הגבוה ביותר ומבקשים את התערבותו המיידית של ראש הממשלה. האם אסנת הדגישה בשיחה עם Ynet כי אין בכוונתה להכניס שיקולים פוליטיים לנושא, וציינה כי תמכה בבנימין נתניהו לאורך השנים, אך כעת היא מתחננת כי יקדיש דקות ספורות מסדר יומו כדי להיפגש איתה בארבע עיניים, כאמא אל אבא. המשפחה מבקשת מראש הממשלה להפעיל את סמכותו ולהורות לגורמי המקצוע והביטחון לקחת את המושכות לידיהם, לשחרר את האב השכול מהחיפושים הפיזיים בשטח, ולהביא סוף סוף לקבורה מכובדת ושלמה של קצין צה"ל שנתן את נשמתו וחייו למען עם ישראל וארץ ישראל.
0 תגובות