השבוע, ביום ח' בתמוז תשפ"ו, ציינו מאה ושתיים שנה להיווסדה של המושבה נווה יעקב כ"כפר עברי". בקיץ תרפ"ד (1924), התאגדו אנשי תנועת "המזרחי הצעיר" תחת אגודת "נחלת בית" כדי להקים מושבה חדשה בצפון ירושלים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בין מייסדי השכונה וראשי התנועה בלטו הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, שהתגורר במקום עד שנת ת"ש, והרב יצחק יעקב וכטפויגל, ראש ישיבת מאה שערים, יחד עם דב נתן ברינקר ואברהם לבל שרכשו את הקרקעות.
"תרי ירושלים הוו" וזו לא בדיחה
בשכונת נווה יעקב מצוי אתר עתיקות זעיר, ובו היסטוריה רבת עוצמה – חורבת דיר א-סלם. ד"ר יוסי שפנייר מציע בספרו "עורי צפון ב'" לזהות את האתר עם "ירושלים הצפונית" המוזכרת במסכת ערכין.
במסכת ערכין (ל"ב, ב') מובא התירוץ לפתרון הסתירה בין המשנה לברייתת 'עשרה דברים נאמרו בירושלים' ביחס לקדושת בתי ערי חומה: "רב אשי אמר... הכי נמי תרי ירושלים הוו" – כלומר, קיומן של שתי ערים שנשאו את השם ירושלים.
הסבר גיאוגרפי-היסטורי לשיטה זו מופיע ב'מדרש תדשא' (פרק כ"ב), לפיו ירושלים הייתה מחולקת לשתי עיירות – עליונה (גורל יהודה) ותחתונה (גורל בנימין), שדוד המלך איחדן בחומה אחת.
הגמרא במסכת עירובין (ס"א, ב') דנה בתחומי ירושלים ומזכירה את המושג כציון גיאוגרפי לבדיקת גבולות התחום. באתר חורבת דיר א-סלם נמצא כפר מבית שני עם מערכות קבורה משלהי תקופת הבית ושמו מעיד עליו "סלם' כלומר 'ירושלים'. אז לכל מי שלועג למושג "תרי הוו", יתכבד ללמוד את מסכת ערכין. בנושא של ירושלים בכל אופן, זוהי לא בדיחה. זוהי עדות חז"ל מפורשת.
הקמת שכונת 'כפר עברי'
כפר עברי נוסדה רשמית בתרפ"ה, אך חרבה ונעזבה במלחמת העצמאות לאחר מצור ממושך וקרבות עזים. רק בקיץ תש"ל (1970) לאחר מלחמת ששת הימים, הוקמה נווה יעקב כשכונה חדשה במסגרת "שכונות הטבעת" של ירושלים. השכונה כיום כ-30,000 תושבים ויותר.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות