פרק ב': בשנת תרס"ח (1908), בעת חפירות מקאליסטר בתל גזר, הרים אחד הפועלים מהאדמה אבן קטנה - בגודל כף יד ממש. שמונה שורות חרוטות עליה בכתב עברי קדום, או פניקי - החוקרים חלוקים בסיווגו המדויק, אבל מוסכם שזהו כתב אלפביתי מימין לשמאל, אבי הכתב העברי שהתפתח מאוחר יותר. אחד החופרים הרים אותה מהאדמה בלי להבין מה הוא מחזיק. כשהביאו לחוקרים הבינו שמדובר באחד הממצאים החשובים שנמצאו בארץ ישראל.
הכתובת מתארת את לוח השנה החקלאי של ארץ ישראל הקדומה - שנה שלמה, חודש אחרי חודש, כפי שחי אותה האיכר בשדה.
"ירחו אסיף" - שני חודשי אסיף. תשרי-חשוון. קציר הענבים והתאנים, איסוף פרי הקיץ האחרון לפני החורף.
"ירחו זרע" - שני חודשי זריעה. כסלו-טבת. האדמה רטובה אחרי הגשמים הראשונים, זורעים חיטה ושעורה.
"ירחו לקש" - שני חודשי לקש. שבט-אדר. הגשמים האחרונים, הזריעה המאוחרת לפני שהאדמה מתייבשת.
"ירח עצד פשת" - חודש עקירת הפשתה. ניסן. שולפים את גבעולי הפשתן מהאדמה לפני שיפרחו, ממנו יעשו בגדים.
"ירח קציר שערים" - חודש קציר השעורים. אייר.
"ירח קציר וכלה" - חודש קציר החיטה וסיומו. סיון. השיא של עונת הקציר.
"ירחו זמר" - שני חודשי זמירה. תמוז-אב. גיזום הגפנים.
"ירח קיץ" - חודש הקיץ. אלול. איסוף פירות הקיץ, תאנים, רימונים, ענבים.
"הפרוש של "ירחו" הוא שתיים של ירח - שני חודשים.
זה לא מסמך רשמי. לא כתובת מלכותית. זה הלוח של האיכר הפשוט. אולי ילד שלמד לכתוב. אולי פקיד שגבה מיסים. אולי שיר עממי ששרו בשדות. ובתחתית הכתובת - שם אחד: "אביה", שמשמעו "ה' הוא אבי". אחד ההזכרות המוקדמות ביותר של שם ה' שנמצאו בחפירות.
הכתובת מתוארכת למאה העשירית לפנה"ס - תקופת שלמה המלך ממש. האבן המקורית שמורה היום במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול. מה שאתם רואים בכניסה לאתר הוא העתק מוגדל.
ועוד ממצא שכדאי להכיר. בחפירות מקאליסטר, בשנת תרס"ב (1902), נמצאה באתר חרפושית של פרעה מרנפתח - בנו של רמסס השני, המלך שמסורת רבת-שנים מזהה אותו עם פרעה של יציאת מצרים. חרפושית היא חותם אבן בצורת חיפושית, שמצרים הקדומים השתמשו בה כחותמת רשמית. שמו של פרעה חקוק עליה.
מרנפתח שלט במאה השלוש עשרה לפני הספירה - בתקופה בה יצאו בני ישראל ממצרים. הממצא מוכיח שגזר הייתה קשורה בקשרים הדוקים למצרים באותה תקופה ממש. פרעה הכיר את המקום הזה. שמו חרוט על אבן קטנה שנשארה כאן אלפי שנים, עד שמקאליסטר הרים אותה מהאדמה בתחילת המאה העשרים.
המשך יבוא...
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות