הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום להפחית את הריבית ב-0.25% לרמה של 4%. מדובר בהפחתה השנייה ברציפות, לאחר שגם בנובמבר 2025 הופחתה הריבית בשיעור דומה - מהלך שהפתיע חלק גדול מהשוק.
בראיון בכיכר FM עם אלי גוטהלף, מסביר יוסל'ה מינצברג את ההיגיון מאחורי ההחלטה, ואת המשמעויות האמיתיות שלה לציבור הרחב.
הורדת ריבית - זריקת עידוד למשק
מינצברג מזכיר כי תפקידו המרכזי של בנק ישראל הוא לשמור על איזון בין אינפלציה לצמיחה. הורדת ריבית נועדה לעודד צריכה, הלוואות והשקעות - בדיוק כפי שנעשה במשברים קודמים, בהם משבר 2008 ומשבר הקורונה.
אלא שהפעם, לדבריו, התמונה שונה: האינפלציה השנתית כבר ירדה לאזור היעד של בנק ישראל, והשקל התחזק משמעותית מול הדולר – נתון שנתן לנגיד מרחב תמרון להורדת הריבית.
למה הדולר חשוב כל כך להחלטה?
במהלך הראיון מסביר למינצברג כיצד פערי ריביות בין ישראל לארצות הברית משפיעים על תנועות הון. ריבית גבוהה מדי בישראל, לצד התחזקות השקל, עלולה לפגוע ביצוא ולשנות העדפות השקעה. הורדת הריבית נועדה לאזן את התמונה ולמנוע לחצים מיותרים על המטבע.
והציבור? ההשפעה לא מיידית
למרות הציפיות, מינסברג מבהיר כי הציבור לא ירגיש שינוי דרמטי כבר מחר בבוקר. ההשפעה על משכנתאות, הלוואות ושוק הנדלן מגיעה באיחור של חודשים ולעיתים אף שנה.
עם זאת, הוא מציין כי כל מי שלקח הלוואות בריבית פריים יתחיל לשלם מעט פחות, וכי בהמשך ייתכן שיפור בכוח המיקוח מול הבנקים.
אזהרה חשובה למאזינים
לצד ההקלה, מינצברג מזהיר מפני אופוריה מוקדמת. ריבית של 4% עדיין נחשבת גבוהה, ומינוף יתר - בין אם בשוק ההון ובין אם בנדל"ן - עלול להיות מסוכן. לדבריו, גם הפעם נדרש סבלנות וזהירות, ולא ריצה עיוורת אחרי ״כסף זול״.
0 תגובות