האוויר בישראל סמיך. אנחנו נמצאים כשבוע לפני הבחירות, והרחובות גועשים. סיסמאות קמפיין חדות כתער נורות מכל עבר – "ימין או פלסטין", "אנחנו או הם" – והחברה הישראלית נראית מקוטבת, מתוחה ונאבקת על עצם זהותה והישרדותה. דווקא בימים הטעונים הללו, כשהפוליטיקה המקומית שואבת את כל תשומת הלב, מתיישב באולפן הפודקאסט "כיכר FM" מבית "כיכר השבת" אדם שרואה את התמונה הגדולה, הגלובלית וההיסטורית.
ג'ף בלבון אינו עוד פרשן פוליטי. מדובר ביהודי חרדי תושב ארה"ב, דוקטור למשפטים מאוניברסיטת 'ייל', ואחד האסטרטגים והיועצים המקורבים ביותר למוקדי הכוח הרפובליקניים בוושינגטון. בלבון עבד עם נשיאי ארה"ב ג'ורג' בוש ודונלד טראמפ, ייעץ בקמפיין של מיט רומני, והוא האדריכל המרכזי של שינוי דפוסי ההצבעה בקרב הקהילה האורתודוקסית והחרדית בארצות הברית.
כשהעיתונאי אלי גוטהלף פותח את הריאיון, השניים צוללים לשיחת עומק שחוצה יבשות, עשורים וקונספציות. התוצאה היא מסמך היסטורי ופילוסופי מרתק, שחושף סודות מדינה, מהלכים דיפלומטיים חשאיים, ואזהרה אחת מהדהדת לעם היושב בציון ערב ההליכה לקלפיות.
"הדמוקרטים איימו על לימודי הליבה – החרדים הפכו את הקונגרס"
גוטהלף פותח בשאלה המסקרנת ביותר: מכל התחנות בביוגרפיה העשירה שלך, ממה אתה הכי גאה? בלבון מחזיר אותנו אל תחילת שנות האלפיים, אז טבע את המונח "מיקרוטארגטינג" (פילוח קהלים ממוקד) עבור הקהילה החרדית.
"בארה"ב, הפוליטיקה בנויה על מדינות, אבל הקהילה החרדית חוצה גבולות גיאוגרפיים," מסביר בלבון. "אברך מניו יורק ואברך מלוס אנג'לס קוראים את אותו 'יתד נאמן' או 'המודיע' ומקשיבים לאותם רבנים". באותן שנים, הוא מתאר, הדמוקרטים לקחו את הקול היהודי כמובן מאליו, בעוד הרפובליקנים ויתרו עליו מראש. בלבון הבין שזה חייב להשתנות. במקום להביא עסקנים שידברו רק על ישראל, הוא החל להפגיש את הקהילה עם סנאטורים נוצרים-שמרנים שדיברו על מה שבאמת מעניין את המצביע החרדי: ערכי משפחה, חינוך ואמונה בתנ"ך.
השיא של המהלך הזה, כפי שחושף בלבון לגוטהלף, התרחש ממש לאחרונה, בבחירות האמצע (Midterms) של שנת 2022 – אירוע שהשפיע דרמטית על מצבה של ישראל כיום.
"כל ההבדל בין הדמוקרטים לרפובליקנים בבית הנבחרים עמד על ארבעה כיסאות," חושף בלבון. "בניו יורק יש מחוזות ('Deep Blue') שהם דמוקרטיים היסטורית, עם ריכוז חרדי עצום. פתאום, שבועות ספורים לפני הבחירות, הדמוקרטים בניו יורק החלו לאיים על המוסדות החרדיים ולדרוש התערבות בלימודי ליבה. בתגובה, החרדים פשוט עברו לאדום, לרפובליקנים. הם הפכו ארבעה מחוזות. הרוב הרפובליקני בקונגרס רשום על שמם".
גוטהלף נדהם מהמשמעות ומציף את המסקנה המצמררת: כל הגיבוי שישראל קיבלה בקונגרס לאחר ה-7 באוקטובר – ההתייצבות המוחלטת, חסימת אמברגו נשק, והשימועים שהפילו את נשיאות האוניברסיטאות שאפשרו אנטישמיות בקמפוסים – כל זה קרה בזכות הרוב הרפובליקני שהושג, בין היתר, בגלל מאבק חרדי על לימודי ליבה בניו יורק.
"תחשוב מה היה קורה אם הדמוקרטים היו שולטים גם בבית הלבן עם ביידן וגם בשני בתי הקונגרס אחרי הטבח," אומר בלבון בשקט שחותך את האוויר באולפן. "לא היה לנו צד שני. לא היה מי שיבלום אותם".
פגישה חשאית עם בוש והחוק שעצר את אולמרט
כדי להמחיש את עומק הקשרים שהצליח לטוות, בלבון חוזר לפגישתו הראשונה עם הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש (הבן) בטקסס. בוש זיהה את בלבון חובש הכיפה בחדר, ניגש אליו ישירות והבטיח לו ברגש: "אני לא אעשה עם היהודים ועם ישראל את הטעויות שאבא שלי עשה".
בלבון הבין שבוש הוא נוצרי מאמין ורציני, וניצל זאת כדי לשנות את התדמית של העסקנות החרדית בבית הלבן. לקראת מסיבת חנוכה גדולה בבית הלבן, בלבון התעקש להכניס קבוצה של רבנים אורתודוקסים בכירים לפגישה אינטימית עם הנשיא, שעות לפני האירוע הנוצץ. "השמאל והרפורמים תמיד ניסו לצייר אותנו כמי שבאים לוושינגטון רק כדי לבקש תקציבים וכסף לישיבות, בעוד שהם כביכול מדברים על 'ערכים' ויהדות," אומר בלבון. "אני רציתי שהנשיא ישמע מהרבנים עצמם שיח עמוק על מוסר, על משפחה ועל ברית. כשהרבנים יצאו משם, הם היו בהלם. הם הבינו שאם אדם כזה יושב בבית הלבן ומחכה לשמוע מאיתנו מסר רוחני, יש לנו אחריות היסטורית שאנחנו מפספסים".
ההשפעה הזו תורגמה גם למעשים בשטח. ב-2006, כאשר שר המשפטים חיים רמון וראש הממשלה אהוד אולמרט (בגיבוי קונדוליסה רייס) החלו לקדם תוכנית למשא ומתן על חלוקת ירושלים, בלבון נכנס לתמונה.
"הבנתי שאולמרט מנסה לקבוע עובדות בשטח. התקשרתי לחברי כנסת בישראל ואמרתי להם: 'תנו לי 36 שעות'. ניסחתי מכתב באנגלית שמבהיר כי על פי 'חוק יסוד: ירושלים', לממשלה אין מנדט לנהל משא ומתן על עתיד העיר ללא אישור הכנסת. תוך יממה וחצי, אחד מחברי הכנסת (שמכהן עד היום) החתים 72 ח"כים. אולמרט רתח ושאל 'מי זה האמריקאי הזה שמתערב לי?', אבל כשהוא ראה את 72 החתימות, בצירוף התנגדות של ראשי עיריות ומועצות, הוא נאלץ להתנצל ולרדת מהנושא".
המצע של טראמפ ב-2016: מחיקת ה"כיבוש"
אחת החשיפות הדרמטיות ביותר בריאיון, שנותרה עד כה מתחת לרדאר, נוגעת לטביעות האצבע של בלבון על המסמכים הרשמיים של המפלגה הרפובליקנית. גוטהלף מבקש מבלבון לשפוך אור על יחסיו עם דונלד טראמפ.
"כבר ב-2016 עבדתי כ-'Surrogate' (נציג רשמי המופיע בתקשורת) של טראמפ. הייתי יושב באולפנים של ה-CNN ו-MSNBC בתור הקול הרפובליקני מול פאנלים שלמים של שמאלנים," מחייך בלבון. אך התרומה הגדולה ביותר שלו הייתה בוועידת המפלגה, שם היה שותף מרכזי לניסוח מצע הבחירות הרשמי.
"אני וכמה חברים ניסחנו את המצע ההיסטורי ההוא. קודם כל, מחקנו לחלוטין את הרעיון של 'שתי מדינות' – קבענו שאנחנו תומכים בישראל, ומה שישראל תחליט לעשות זה עניינה. שנית, הכנסנו סעיף שאומר בפירוש שאנחנו דוחים את השקר המכנה את ישראל 'כובשת'. ולבסוף, מחקנו את המונח 'הגדה המערבית' והשתמשנו במונח 'יהודה ושומרון'. אנשים פה בישראל לא מבינים כמה זה קריטי. 'West Bank' (הגדה המערבית) זה מונח פיקטיבי בן 19 שנה מהכיבוש הירדני, שנועד לנתק את השייכות ההיסטורית שלנו. ברגע שטראמפ קרא את זה, הוא צייץ מיד בטוויטר שזה 'המצע הפרו-ישראלי ביותר אי פעם' והכריז שזו תהיה מדיניות הממשל שלו".
מלכודת הציונות והשבר של אוסלו
גוטהלף מתעכב על נקודה פילוסופית עמוקה שבלבון מעלה, כזו שמסבירה אולי טוב יותר מכל דבר אחר את גל האנטישמיות השוטף היום את קמפוסים בעולם. כמי שחי בוושינגטון בשנות ה-90 בזמן החתימה על הסכמי אוסלו, בלבון טוען ששם התרחש השבר הגדול ביותר בנרטיב היהודי.
"עד אוסלו, העולם – ובעיקר העולם הנוצרי שחונך על התנ"ך – ידע שארץ ישראל שייכת ליהודים. אש"ף נתפס כארגון טרור רצחני. כשישראל התיישבה מולם למשא ומתן, הקולגות שלי בסנאט לא הבינו מה אנחנו עושים. הם שאלו אותי: 'למה אתם נותנים לגיטימציה לרוצחים?'"
בלבון מסביר כיצד החילון של המונח "יהדות" אל תוך המונח הפוליטי "ציונות" יצר נזק הסברתי אנוש: "לקחנו עם היסטורי עתיק, והפכנו את החיבור שלו לארצו ל'ציונות' – שזה בעצם רעיון פוליטי. במקביל, לקחנו ערבים שהיגרו לפה ממצרים, סוריה ובוסניה, ונתנו להם מעמד של 'עם' פלסטיני. תבין את האבסורד," בלבון מישיר מבט לגוטהלף, "בעולם המערבי מותר לחלוטין לשנוא רעיון פוליטי. אז כשאנחנו רק 'ציונים' והם 'עם', לאנטישמים קל מאוד להתחבא מאחורי הטענה שהם רק 'אנטי-ציונים'. אנחנו אלו שנתנו לאש"ף את הזהות הלאומית, וזרקנו את העממיות והיהדות שלנו לפח".
פצצת ה-EMP: הסכנה האמיתית מאיראן
בעוד מערכת הבחירות בישראל עוסקת פעמים רבות בשאלות של יוקר מחיה ודת ומדינה, בלבון מבקש להפנות את הזרקור לאיום אפוקליפטי שמדיר שינה מעיני הפנטגון, וכמעט ולא מדובר בתקשורת הישראלית.
"אמריקאים רבים מתלוננים היום שהם משלמים יותר על דלק בגלל 'המלחמה של ישראל באיראן'," אומר בלבון. "הם לא מבינים שאיראן היא איום קיומי מיידי על ארה"ב, לא פחות מאשר על ישראל. כבר ב-2008, כשישראל התחילה לזעוק על הגרעין האיראני, בקונגרס נחשפו תוכניות איראניות קונקרטיות להשמדת ארה"ב באמצעות נשק EMP (פעימה אלקטרומגנטית)."
"רשת החשמל של 48 המדינות המרכזיות בארה"ב מחוברת יחד. לאיראן יש את היכולת לשגר לוויין ולפוצץ פצצה גרעינית אחת באטמוספירה מעל ארה"ב. פיצוץ כזה ישבית את כל רשת החשמל, התקשורת והמים של אמריקה למשך שנים. מחקרים רשמיים קובעים שתרחיש כזה יוביל למוות של כ-90% מהאוכלוסייה האמריקאית. רוסיה וסין יודעות את זה, אבל לא יעשו זאת כרגע. איראן הפנאטית בהחלט עלולה".
החיבור בין ישראל לארה"ב בסוגיה זו הוא קריטי. בלבון רומז על שיתופי פעולה מודיעיניים יוצאי דופן, במסגרתם ישראל – שהפנטגון נזקק ליכולותיה כדי להתמודד עם מתקנים איראניים כמו 'פורדו' – משמשת כחומה הבצורה הראשונה שמגנה בפועל על אזרחי ארה"ב. "כששואלים אותי מי עוזר למי יותר במזרח התיכון, אני אומר לאמריקאים: ישראל מצילה אתכם."
דמוקרטיה או הישרדות?
על רקע קלחות הבחירות התכופות בישראל, גוטהלף מבקש מבלבון, כאסטרטג פוליטי, לנתח את ההבדלים בין קמפיין ישראלי לאמריקאי, במיוחד סביב השאלה האם למקסם את ה"בייס" (באמצעות קמפיין הפחדה ונגטיב, כמו "ימין או פלסטין") או לקרוץ למרכז.
"אי אפשר להשוות," פוסק בלבון. "בארה"ב, 90% מהציבור בכלל לא עוקב אחרי חדשות עד רגע הבחירות, ויש לנו שיטת פריימריז שמאלצת מועמד להיות קיצוני בהתחלה ואז לנדוד למרכז. אבל ההבדל המהותי הוא שבארה"ב הבחירות הן על כלכלה ואיכות חיים. בישראל הבחירות הן על החיים עצמם. על הישרדות".
כאן מעלה בלבון ביקורת נוקבת על השיטה הישראלית: היעדר חוקה. "הדמוקרטיה בארה"ב מבוססת על חוקה שמגינה על ערך עליון – חירות. בישראל אין חוקה, אבל הערך העליון שלכם צריך להיות הישרדות של העם היהודי. כשמערכת משפט או פוליטיקה מאפשרת החלטות דמוקרטיות שפוגעות בהישרדות שלכם כמדינה יהודית, הדמוקרטיה מאבדת את צידוק קיומה. השיטה הפרלמנטרית שלכם, שבה כל מפלגה קטנה יכולה להפיל ממשלה, גורמת לראשי ממשלה לברוח מהחלטות אסטרטגיות (כמו הטיפול בעזה במשך 20 שנה) רק כדי לשרוד פוליטית עוד שנה".
המסר הרוחני: להיות אור לגויים באמת
את הריאיון העמוק והמטלטל הזה, מסיים בלבון בסיפור אישי מרגש שמקפל בתוכו תפיסת עולם שלמה, רלוונטית מתמיד לימי הבחירות הסוערים.
הוא מספר על מפגש שקיים בירושלים עם קבוצות שונות של נוצרים אוהבי ישראל, שהיו שרויים בסכסוך פנימי עמוק. "אמרתי להם: יש לנו, היהודים, מסר לעולם, ואנחנו חיים אותו אלפי שנים. ריבונו של עולם הוא אינסופי, אבל הוא מבקש שנסתכל עליו כעל אבא. מה אבא באמת רוצה? הוא אוהב אותנו אהבה ללא תנאים (Unconditional), גם כשאנחנו טועים. אבל יותר מכל, מה משמח אבא? כשהילדים שלו אוהבים אחד את השני. לכן יום כיפור מכפר בעיקר על עבירות שבין אדם לחברו. אם אתם רוצים להיות חלק מהסיפור הגדול הזה – תתחילו מלאהוב אחד את השני".
כשהוא נזכר בימים שאחרי ה-7 באוקטובר, קולו של בלבון נסדק קלות. "תמיד כשאני עוזב את ישראל, העיניים שלי שותות בצמא את האדמה היפה הזו. אבל בטיסה הראשונה החוצה אחרי הטבח, לא הסתכלתי על האדמה. הסתכלתי על האנשים. האחדות שהייתה כאן בחודשים הראשונים הייתה הדבר הכי קדוש ומיוחד בעולם.
"עכשיו, רגע לפני בחירות, כולם שוב מצביעים באצבע מאשימה ונלחמים זה בזה. הריאל-פוליטיק האמיתי שלנו, כפי שאמרו האבות המייסדים באמריקה, הוא שאם לא נהיה תלויים זה בזה, אנחנו נהיה תלויים זה לצד זה. אויבינו צפו במריבות ברחובות לפני הטבח. אני מתחנן אליכם, אל תאבדו את האחדות הזו. אם לא נהיה ביחד, העולם ישמח מאוד לשבת בצד ולראות אותנו משמידים את עצמנו".