שבועון הבריטי "האקונומיסט" פרסם ניתוח שכותרתו "הכול משתבש למוחמד בן סלמאן", ובו הוא מתאר את הקשיים המצטברים של יורש העצר הסעודי בשנת 2026.
לפי הניתוח, שלושה מההימורים המרכזיים של בן סלמאן, המלחמה בחות'ים בתימן, השינוי הכלכלי שהוא מבקש להוביל וההסתמכות על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מסתבכים במקביל.
אחד הסימנים הבולטים למשבר הוא ההתמודדות עם החות'ים, הנתמכים בידי איראן. לאחר שנים שבהן סעודיה ניסתה להכריע את הארגון ולצמצם את האיום הנשקף ממנו, המלחמה טרם הביאה לתוצאה שהממלכה ביקשה להשיג. תקיפות הטילים והכטב"מים והאיום על התעופה והתשתיות הסעודיות ממחישים את הקושי לתרגם את תקציבי הביטחון העצומים של הממלכה להכרעה צבאית.
הפגיעה בשדה התעופה בריאד, בירת סעודיה, ממחישה את הפגיעות של המדינה, אך משמעות האירועים רחבה יותר מהנזק לתשתיות.
בן סלמאן מבקש להציג את סעודיה כמעצמה אזורית יציבה, המסוגלת למשוך משקיעים, לפתח תיירות ולהוביל פרויקטים כלכליים שאפתניים. כאשר האיום הביטחוני מתרחב, נפגעת גם היכולת לשכנע את העולם כי הממלכה היא יעד בטוח להשקעות ולעסקים.
האתגר השני הוא התוכנית הכלכלית "חזון 2030", שנועדה להפחית את התלות בהכנסות מנפט ולהפוך את סעודיה למרכז בינלאומי של תיירות, עסקים וטכנולוגיה.
תוכניות הענק שהציג בן סלמאן נועדו לשנות את פני הממלכה, אך קשיים במימון, עיכובים בפרויקטים והצורך להפנות משאבים לביטחון מציבים את התוכנית בפני מבחן משמעותי. המשך ההסלמה עלול להקשות עוד יותר על מימוש החזון.
שומר מכה
האתגר השלישי נוגע ליחסים עם ארצות הברית. במשך עשרות שנים נשענה סעודיה על וושינגטון כשותפה ביטחונית מרכזית, אך מבחינת ריאד, תמיכה אמריקנית אינה מובטחת בכל מצב.
גם בתקופות שבהן סעודיה מצפה לפעולה צבאית נגד החות'ים, האינטרסים האמריקניים אינם בהכרח חופפים לאלה של הממלכה. הפער הזה מאלץ את בן סלמאן לבחון מחדש עד כמה הוא יכול להסתמך על הממשל האמריקני כדי להגן על האינטרסים הסעודיים.
מוחמד בן סלמאן גם עומד בראש הממלכה שבה נמצאות שתי הערים הקדושות ביותר לאסלאם, מכה ומדינה. סעודיה נושאת בתפקיד ההיסטורי והדתי של שמירת המקומות הקדושים, ובית המלוכה רואה בכך מקור מרכזי ללגיטימציה ולמעמדו בעולם המוסלמי. אך כעט היא בעיקר מוכרת כמדינה העישרה והחלשה ביו זמנית.
לצד האתגרים הצבאיים והכלכליים, בן סלמאן מתמודד גם עם דילמה אזורית ודתית מורכבת. סעודיה מבקשת לשמור על מעמדה כמנהיגת העולם המוסלמי וכמגינת המקומות הקדושים במכה ובמדינה, אך במקביל היא זקוקה לשותפויות ביטחוניות מתקדמות עם מדינות המערב.
שיתוף פעולה עם ארצות הברית ועם ישראל עשוי לספק לה יתרונות מודיעיניים וצבאיים בהתמודדות עם האיומים האזוריים, אך שיתוף פעולה גלוי עם ישראל עלול לעורר התנגדות בקרב גורמים בעולם הערבי והמוסלמי.
החות'ים מנסים לנצל את המתח הזה בתעמולה שלהם. הם מציגים את עצמם כמי שנלחמים בישראל ובארצות הברית למען הפלסטינים, ובמקביל מאשימים את סעודיה בהתקרבות למערב ובוויתור על עמדותיה המסורתיות. כך, כל התקדמות סעודית לעבר שיתוף פעולה גלוי עם ישראל עלולה להפוך לכלי בידי יריביה, המבקשים לערער על מעמדה הדתי והאזורי.
גם האפשרות להסתמך על שותפות מוסלמיות אחרות אינה פותרת בהכרח את הבעיה. טורקיה ופקיסטן עשויות לספק לסעודיה תמיכה מדינית וביטחונית, אך לא ברור עד כמה יהיו מוכנות להיכנס לעימות צבאי ממושך עם החות'ים.
הגנה על סעודיה ועל המקומות הקדושים היא אינטרס רחב בעולם המוסלמי, אולם השתתפות במלחמה בתימן כרוכה במחירים ובסיכונים שונים לחלוטין.
הדילמה מזכירה פרק קודם בהיסטוריה הסעודית. לאחר פלישת עיראק לכווית בשנת 1990, הזמינה סעודיה כוחות אמריקניים כדי להתמודד עם האיום. המהלך חיזק את ביטחונה, אך גם סיפק לארגונים קיצוניים, ובהם אל קאעידה של אוסאמה בן לאדן, חומר לתעמולה נגד בית המלוכה בשל נוכחותם של כוחות מערביים בחצי האי ערב.
כעת ניצב בן סלמאן בפני אתגר דומה, גם אם הנסיבות שונות. הוא מבקש להבטיח את ביטחון הממלכה ולשמר את מעמדה האזורי, אך כל בחירה עלולה לגבות מחיר. הסתמכות על ארצות הברית ועל שיתוף פעולה אפשרי עם ישראל עשויה לחזק את ההגנה הצבאית, אך לעורר ביקורת בעולם המוסלמי. מנגד, הימנעות משותפויות כאלה עלולה לצמצם את האפשרויות העומדות בפניו בהתמודדות עם החות'ים ועם איראן.
מבחינת בן סלמאן, הסיכון אינו מסתכם בשדה הקרב. אם האיומים הביטחוניים יימשכו, ההשקעות ייפגעו והפרויקטים הכלכליים יתעכבו, עלולות להתעורר שאלות גם בנוגע ליכולתו לספק לממלכה יציבות ושגשוג.