בעיצומה של אחת ממערכות הבחירות הגורליות והסוערות ביותר שידעה מדינת ישראל, ובמיוחד הציבור החרדי, צצה לה לפתע תופעה פוליטית חדשה ומסקרנת: מפלגת "צבע שחור". בראש החץ עומד הרב יעקב חיים מילר, דמות מוכרת בעולם הפקות האירועים במגזר, שעד כה פעל מאחורי הקלעים וכעת מוצא את עצמו בחזית המאבק הציבורי על חוק הגיוס.
כאשר מילר מתיישב באולפן 'כיכר FM' מול המגיש אלי גוטהלף, ניכר עליו כי הוא עייף אך נחוש. "עובדים קשה, עייפים, אבל בעזרת השם כשרואים שמתקדמים, זה נותן כוחות להמשיך", הוא פותח את השיחה, שמהר מאוד הופכת לדיון סוער, נוקב ומלא אמוציות על עתידו של עולם התורה, אוזלת היד של ההנהגה הפוליטית החרדית, והמחיר האישי הכבד שהוא ומשפחתו משלמים.
מאולמות האירועים למסדרונות הכנסת: "אני איש אגודת ישראל"
לפני שגוטהלף צולל איתו אל נבכי המצע הפוליטי, הוא מבקש לעצור רגע ולהבין מיהו האיש שעומד מאחורי המיזם שמעורר הדים רבים בקרב הציבור החרדי. האם נולד לנו "סלב" חרדי חדש? "אני לא חושב שאני קשור לסלב", מצטנע מילר. "אני יותר קשור לזה שתמיד אהבתי שקרנה של הציבור החרדי באמת תהיה ברחוב כפי שצריך להיות". מילר לוקח את המאזינים אחורה, אל תחילת דרכו לפני 21 שנה כמפיק אירועים, שם לדבריו פעל להרים את המורל והכבוד של האירועים החרדיים - מאירועי "שטיבל" פשוטים לאירועים מכובדים, מסודרים ומרשימים.
אך גוטהלף לא מוותר ומבקש לגרד את השכבה החיצונית. הוא מגלה איש שורשי, דור שלישי בירושלים, שגדל בשכונת הבוחרים. "אני קשור לבית חסידי, אני שייך במקור למפלגת אגודת ישראל. עד לבחירות האלה הצבעתי ג'", מצהיר מילר ומטיל פצצה ראשונה באולפן, שמנפצת את הסטיגמות. "אני לא שייך לפלג הקיצוני, לא לקנאים ולא לשום דבר אחר. אני איש אגודת ישראל".
מילר הודף בזעם את הניסיונות של יריביו הפוליטיים לצייר את מפלגתו כאפיזודה קיצונית או פרובוקטיבית. הוא מדגיש כי ברשימה יושבים דיינים, ראשי כוללים ומומחים לנושאי צבא (כולל משפטן שמתעסק בקבילות עשרות שנים), שהחליטו לקום ולעשות מעשה לאחר שהגיעו מים עד נפש. "במפלגה שלנו יושבים ראשי כוללים, אנשים מכובדים, אנשים משכמם ומעלה שהחליטו לצאת מתוך עולם התורה האמיתי ולבוא להיות שליחים של בחורי ואברכי הישיבות, שהם לא יכולים יותר לראות שעושים איתם מה שבא להם".
הרגע ששינה הכל: "אישה תפסה שני בחורים והכניסה אותם לבוידם"
אחת השאלות המסקרנות ביותר שמרחפות באולפן היא שאלת המניע. גוטהלף מקשה על מילר: למה אדם בעל עסק מצליח, איש משפחה, עוזב הכל ומכניס את עצמו לתוך הבוץ הטובעני של הפוליטיקה החרדית?
התשובה של מילר מרגשת ומטלטלת כאחד. הוא משתף בסיפור אישי שהתרחש בבניין מגוריו בבין הזמנים של חג הפסח, סיפור שהיווה את קו השבר מבחינתו. "יש אוטובוס שעומד כל יום על המדרכה קרוב לכניסה שלנו כדי לאסוף תלמידי חדר", הוא מספר. שכן שזעם על החסימה הזמין משטרה. באותו זמן, עברו במקום שני צעירים חרדים בעלי מעמד של "עריקים". שכנה אחרת בבניין, שראתה את ניידת המשטרה מתקרבת, נתקפה חרדה עמוקה לגורלם של הבחורים. "היא תפסה שני בחורים, הכניסה אותם לבוידם! לא תגיד הזיות או סיפורים של לפני אלפיים שנה. 45 דקות בערך היא החביאה אותם שם מתוך פחד".
הרגע הזה צרב את תודעתו של מילר. הוא הבין שבעוד קהילות גדולות וחזקות (כמו ויז'ניץ או בעלזא) יודעות לספק מעטפת הגנה ופעולה מהירה במקרה של מעצר, עשרות אלפי משפחות, אברכים ובחורים צעירים שאינם משויכים לקהילות אלו - חיים בחרדה יומיומית. "זוגות צעירים נמצאים בהפרעת קשב וריכוז בתוך הבית. אברך נמצא בסטרס - לצאת להורים לשבת או לא? לעלות על אוטובוס או לקחת אוטו? פחד להזמין משטרה במקרה של תאונה. פשוט סטרס מטורף".
בתחילה, מילר ניסה לארגן מחאת רחוב ענקית – תפילות שחרית וסדרי לימוד המוניים של עשרות אלפי אברכים על המדרכות ב-300 צמתים ברחבי הארץ, ללא חסימת כבישים, כדי להפעיל לחץ עצום על המדינה לפתור את המשבר. אך לאחר חודשים של פגישות ליליות והכנות, גורם פוליטי בכיר מנע את המהלך ברגע האחרון. "הרגשתי מאוד מאוכזב... ירדתי במדרגות בבני ברק ואמרתי: 'מה הולך פה? חצי מיליון אנשים במדינת ישראל נמצאים בסטרס!'".
"טרור רצחני נגד רבנים": הדרמה מאחורי הקלעים
כאשר הדיון גולש אל הלחצים הפוליטיים והמאבק מול המפלגות החרדיות הוותיקות, הטונים באולפן עולים. אלי גוטהלף שואל על התמיכה הרבנית במפלגה, ומילר חושף מציאות עגומה של לחצים ואיומים חסרי תקדים המופעלים על רבנים בכירים שרק מעזים לשקול תמיכה ב'צבע שחור'.
מילר חושף את סיפורו של ראש הישיבה חכם משה צדקה, דמות תורנית מוערכת מאוד בקרב הציבור הספרדי, שהתבטא בשיחה סגורה נגד הצבעה למפלגות ש"ס ויהדות התורה (ג'), בשל ההסכמה שבשתיקה, כביכול, למכסות גיוס. לדברי מילר, מרגע שהדברים דלפו החוצה, הופעל על הרב מכבש לחצים אדיר. "אני לא ידעתי כמה הוא קדוש, עכשיו אני כבר מכיר אותו קצת יותר. בחור ישיבה הלך והדליף את מה שהרב אמר, ומרגע זה לא עוזבים אותו".
כאן מילר בוחר במילים קשות במיוחד: "טרור רצחני שנמצא שמה כרגע בבית". גוטהלף מזדקף בכיסאו ועוצר אותו מיד: "אתה קורא לזה 'טרור'? איזה סוג טרור הוא עבר? אנחנו אחרי השביעי באוקטובר, אנחנו רגישים למילה הזו". מילר לא חוזר בו, אך מסייג את כוונתו: "כל אחד מבין שלא מדובר פה על מכות ולא מדובר פה על עינויים חס ושלום, ולא שקושרים את הרב. אבל עולים אליו רבנים ומנסים ללחוץ דרך החתנים שלו... מחכים לו מחוץ לבית כנסת עם רכבים, מכניסים אותו לרכב ומנסים ללחוץ עליו. ההצקות האלה, הלחץ היומיומי הזה - זה טרור".
למרות הלחצים, מילר משוכנע כי הציבור הספרדי התורני - אותו ציבור שמרגיש נבגד נוכח השתיקה מול הפגיעה בעולם התורה - יצביע בהמוניו ל'צבע שחור'. הוא טוען כי המפלגה מחזיקה בפוטנציאל של כשלושה מנדטים רק מקרב מצביעי ש"ס המאוכזבים, ועוד שני מנדטים של פלגים שונים שבדרך כלל מחרימים את הבחירות או אינם מצביעים.
העימות מול ג' וש"ס: "אתם עשיתם לנו שחור בעיניים"
אחד הרגעים המרתקים בראיון מתרחש כאשר גוטהלף מעמת את מילר עם הטענה כי מפלגתו עלולה לשרוף קולות לגוש החרדי-ימני ולא לעבור את אחוז החסימה. מילר דוחה את הקמפיין של ש"ס ויהדות התורה מכל וכל, ומטיל עליהם את מלוא האחריות למשבר.
"אני אומר למפלגות החרדיות: אתם 16 מנדטים. תהיו במקסימום. עשיתם את כל הקמפיין שלכם. אבל יש לכם ציבור שאין לכם פתרון עבורו!", הוא זועק. "במקום לצאת נגדנו עם קמפיינים שמשלמים עליהם לנערי שוליים וסלבים, תתעלו על עצמכם. בואו תגידו לחבר'ה האלה שלא מוצאים את עצמם – אל תישארו בבית, תצביעו צבע שחור! אנחנו מביאים לכם נדוניה, מביאים מנדטים שמעולם לא הצביעו".
כאשר גוטהלף שואל אותו האם הוא רואה במפלגות החרדיות מפלגות "מושחתות" שדואגות רק לתפקידים, מילר משתדל להיות דיפלומט, אך עוקץ בחריפות: "אני לא קורא להם מושחתים. אתה יכול לקרוא לזה מושחתים. אבל בן אדם שביודעין נותן יד לשליחת בחורים לצבא שעלולים להתקלקל רחמנא ליצלן – הם עשו לנו שחור בעיניים. לכן אני קורא להם 'צבע שחור'".
הוא מצהיר קבל עם ועדה כי אם יזכו במושבים בכנסת, הם לא ידרשו שום תפקיד ביצועי, אלא ישמשו כ"אצבעות זהב" שכל תפקידן להגן על "תורתו אומנותו". "אנחנו רוצים רק דבר אחד – מה שהיה טוב מקום המדינה עד לא מזמן: 'תורתו אומנותו'. שום מכסות, שום יעדים. רק לימוד תורה. וכשנציג של יהדות התורה יבוא לבקש תקציב לדיור ויגידו לו 'רק אם תסכים למכסות גיוס', הוא יוכל להגיד: 'זה לא יעזור לכם, כי בלי האצבעות של צבע שחור, אין לכם ממשלה, ולהם לא אכפת מתקציבי הדיור'.
"מפלגת צבע שחור לא תבקש שום תיק בכנסת ששייך למפלגות החרדיות. אנחנו יכולים להבטיח לאגודת ישראל וש"ס דבר אחד: שיתוף פעולה מלא. לא נבקש תיקים, לא ניגע בהון שלכם, לא ניגע בג'ובים שלכם. תנו לנו לפתור את בעיית הגיוס".
נשק יום הדין: הורדת אחוז החסימה
במהלך הדיון האידיאולוגי על מהות ההתייצבות מול הצבא, גוטהלף שואל שאלה מאתגרת: "מה קורה אם היו נותנים לך, הרב מילר, לפקד על חטיבה בצה"ל ולעצב אותה כרצונך? האם אז החרדים היו מתגייסים?", התשובה של מילר חותכת וברורה: "אין סיטואציה כזאת. הצבא כגוף נוגד את חוקי התורה. זה לא מתחיל ונגמר בשאלה אם יש נשים או גידול זקן. זה מתחיל הרבה יותר למעלה. האם אתה יכול להבטיח לי שלפני שיוצאים למלחמה או תוקפים, שואלים רב? מדינה שמנהלת צבא פועלת לפי חוקים שאינם חוקי התורה".
הוא מבקר בחריפות את ההסברה החרדית הלקויה (או החסרה לחלוטין, לדבריו), וטוען שההנהגה הפקירה את הציבור החילוני לדעות קדומות. "הציבור החרדי הוא התורם מספר שתיים למדינת ישראל אחרי ארה"ב - בארגוני חסד, בבניית מבני ציבור, במיסים, ברכישת דירות. למה לא מסבירים את זה לחילוני הממוצע שצועק לנו 'משתמט' ברחוב? כי קל להם להשאיר אותנו ככה".
לקראת סיום הריאיון ב'כיכר FM', מילר חושף את "נשק יום הדין" הפוליטי שלו. אלי גוטהלף מציע, אולי חצי בבדיחות, שהרעיון החשוב ביותר של מילר הוא בכלל הדרישה להוריד את אחוז החסימה ל-1.5%. מילר נאחז ברעיון בשתי ידיים ומטיל פצצה: "אני אומר למילואימניק שרוצה לקרוע את הגוש החרדי - אל תנסה לקרוע אותנו דרך הצבא והגיוס, כי אנחנו לא חסרים לכם בצבא באמת. תוריד את אחוז החסימה ל-1.5%! באותו רגע ש"ס מתפרקת לארבע מפלגות שונות, אגודת ישראל רצה בשתי רשימות נפרדות, דגל התורה רצה לבד. ברגע אחד הגוש הימני-חרדי נשבר באופן דמוקרטי". הוא מעריך כי אם האיום הזה יעמוד מול ראשי המפלגות החרדיות, הם יוותרו מהר מאוד על כל פשרה בנושא הגיוס, רק כדי למנוע את פיצול הכוח שלהם.
המחיר האישי: "הפכו אותי לאיש עולם תחתון"
הריאיון מסתיים בנימה אישית וכואבת. גוטהלף שואל על המחיר שמשלמת משפחתו של מילר על עמידתו בחזית התקשורתית והפוליטית הקשה הזו. "מחיר כבד מאוד", מודה מילר בכאב. "בסוף, ילדיי יושבים ולומדים בישיבות הכי טובות, והבנות בסמינרים הכי טובים. אני מודה לקב"ה ואני מעריך מאוד את אשתי, שעם כל השיגעונות של בעלה היא עדיין עומדת מאחוריי. אני מקווה שהתוצאה תהיה שווה את כל עוגמת הנפש".
הוא מתייחס לשמועות וההכפשות שהופצו נגדו ברחוב החרדי מאז שהכריז על ריצתו. "הפכו אותי לאיש עולם תחתון", הוא מגחך במרירות מתובלת בהומור חסידי. "אני היחיד שנמצא ברשימות, כולם יודעים שזה אני... כשאתה מאמין באידיאולוגיה ואתה רוצה להרים את הציבור החרדי, אתה סופג. חבר'ה, תפתחו כנפיים, אנחנו ציבור שתורם הרבה למדינת ישראל".
אלי גוטהלף חותם את הריאיון באולפן 'כיכר השבת' בפרספקטיבה עיתונאית מאוזנת אך מעוררת מחשבה. הוא מודה כי מצא קווי דמיון בין הפרקטיקות המופעלות משני צידי המתרס הפוליטי החרדי, אך מדגיש את החשיבות שבהשמעת קולו של מילר: "בסוף כולנו בני אדם... אני חושב שזה מאוד חשוב לשמוע את הדעה שלך, גם למי שלא חושב להצביע ל'צבע שחור'. יש לך משנה סדורה".
והרב יעקב חיים מילר? הוא עוזב את האולפן עם אותה אמונה יוקדת שליוותה אותו מתחילת המהלך: "תסמוך על השם", הוא חותם, משאיר את הבמה הפוליטית החרדית לדמם, לחשב מסלול מחדש, ולהתכונן לרעידת האדמה האפשרית ביום פתיחת הקלפיות.