למרות האזהרות

החלטה חריגה: השופט יצחק עמית שחרר איש חיל האוויר שסייע לאיראן

נשיא בית המשפט העליון הורה להשתחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני חייל ששירת בתפקיד רגיש והודה במגע עם סוכן איראני בזמן מלחמה, זאת למרות תסקירי מבחן שליליים חמורים שהזהירו מפני מסוכנות ביטחונית גבוהה המרחפת מעל המערכת כולה (חוק ומשפט)

בג"ץ הועדה לבחירת שופטים (צילום: יונתן זינדל)

בהחלטה חריגה שעוררה ביקורת ציבורית נוקבת, הורה נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, לשחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני חייל מילואים ששירת בבור חיל האוויר והודה בקשר עם סוכן איראני בזמן מלחמה. ההחלטה התקבלה למרות תסקירי מבחן שליליים שקבעו כי הנאשם אינו נוטל אחריות מלאה והמליצו שלא לשחררו בשל מסוכנותו הביטחונית.

כפי שנחשף לראשונה ב-i24NEWS על ידי העיתונאי אבישי גרינצייג, מדובר בחייל מילואים שפעל יחד עם חייל נוסף בתפקיד רגיש, ותלה שלטים וריסס כתובות גרפיטי פרו-איראניות תמורת תשלום מידי גורם זר. לפי כתב האישום שהוגש בינואר 2025, הנאשם ידע בבירור כי מדובר בסוכן של מדינה המצויה במלחמה עם ישראל, והוא אף הודה במיוחס לו בחקירתו.

למרות שההליך הפלילי מצוי בשלב מתקדם ופרשת התביעה הסתיימה, וחרף תסקירי שירות מבחן שליליים שקבעו כי הנאשם אינו נוטל אחריות מלאה, בחר לאשר את השחרור. בהחלטתו ציין כי "לצד התארכות ההליכים והצפי לפחות לשתי הארכות מעצר נוספות שיידרשו, נתתי משקל של ממש גם לטענות המשיב ביחס לתנאי כליאתו הקשים". השופט הוסיף כי ניתן להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני לנוכח חלוף הזמן.

"נטול עכבות ואחריות בסיסית"

ההחלטה עוררה גל הדף וביקורת חריפה מצד גרינצייג, שכינה אותה "החלטה תמוהה, לשון המעטה". לדבריו, אדם ששירת בבור וידע וראה מערכות רגישות, ובחר לבצע פעולות עבור סוכן איראני בזמן מלחמה תמורת פרוטות, הוא אדם "נטול עכבות ואחריות בסיסית".

גרינצייג הוסיף כי למרות שהנאשם מואשם בהשמדת ראיה ופעל באמצעות אפליקציית טלגרם, בית המשפט לא מצא לנכון להטיל עליו מגבלות בסיסיות כמו איסור שימוש בטלפון חכם או גישה לאינטרנט. "זה מעלה שאלות קשות על שיקולי בית המשפט במקרים ביטחוניים רגישים", ציין.

פרשיות דומות בעבר

המקרה מצטרף לשורה של פרשיות ריגול שנחשפו בחודשים האחרונים. כפי שדיווחנו בעבר, תושב הצפון נעצר בחשד למעקב אחר שר הביטחון לשעבר יואב גלנט עד לפתח ביתו ביישוב עמיקם. באותה פרשה, הנאשם קיבל אלפי דולרים בקריפטו תמורת הטמנת טלפונים וצילום מיקומים רגישים.

בנוסף, הוגש כתב אישום נגד אזרח ישראלי נוסף ששירת בשירות סדיר ובמילואים ביחידה מסווגת, שנאשם במגע עם סוכן חוץ ובניסיון למסירת ידיעה לתועלת האויב. זהותו ופרטי הפרשה נותרו חסויים תחת צו איסור פרסום.

הפרשיות מעלות שאלות קשות על היקף החדירה האיראנית לתוך החברה הישראלית ועל יכולת המערכת המשפטית להתמודד עם איומים ביטחוניים מסוג זה. שירות הביטחון הכללי והמשטרה הזהירו בעבר מפני ניסיונות גיוס של גורמים זרים, במיוחד באמצעות רשתות חברתיות ואפליקציות הצפנה.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

2
כנראה הוא משלהם...
דוד
1
הבגץ נותן לגיטימציה לכל מי שרוצה לפגוע במדינה כשם שהם פוגעים במכוון במדינה ונטיעת הרס וחורבן ושנאה בין האזרחים רק למטרת ההפיכה המשטרית
נכה צהל

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחוק ומשפט :