ההחלטה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לאשר את סגירת התיקים נגד ארבעה מעובדי לשכת בן גביר – ובראשם בבלי – מסיימת את ההליך הפלילי נגדם ללא כתבי אישום. החקירה, שנפתחה בנובמבר 2024 והתמקדה בפעילות מערך התגבור והנפקת עשרות אלפי רישיונות נשק לאחר מתקפת 7 באוקטובר, הותירה משקעים עמוקים ומאבק שליטה גלוי.
בבלי, שלפי דיווחים אישר לבדו למעלה מ-700 רישיונות במסגרת מערך התגבור, יצא במתקפה חריפה. בעקבות הכרזת בן גביר על כוונתו למנותו לתפקיד היועץ המשפטי של משטרת ישראל, טען כי מערכת אכיפת החוק ניסתה להשתמש בחקירה ככלי לחץ כדי לסכל את המינוי ולחסום את דרכו לתפקידי מפתח. לדבריו, סגירת התיק מוכיחה שלא היה בסיס לחשדות ומכשירה את הקרקע לחזרתו לקדמת הבמה.
הפרשה עצמה רחוקה מסיום. במקביל, המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ממשיכה לבחון את העמדתו לדין של ישראל אבישר, לשעבר ראש האגף לרישוי כלי ירייה, בחשד למרמה והפרת אמונים בגין מתן היתר לגורמים לא מוסמכים – בהם אנשי לשכת בן גביר, בנות שירות לאומי ועובדי כנסת – להשתתף בהנפקת אלפי הרישיונות.
העימות בין בבלי ולשכת בן גביר לבין היועמ"שית מסמן את פתיחת המערכה סביב דמותו של היועץ המשפטי הבא של המשטרה. כל צד נערך כעת לשלב הבא, שיקבע במידה רבה את מאזן הכוחות בתוך ארגון האכיפה הגדול במדינה.
החקירה נפתחה בנובמבר 2024 בעקבות הזינוק החד בבקשות לרישיונות נשק לאחר מתקפת 7 באוקטובר והקמת מערך התגבור. החשד המרכזי היה שעובדי הלשכה השתתפו בהליכי רישוי כלי ירייה מבלי שהוסמכו כדין כפעילי רישוי. שלושה מהם נחקרו באזהרה בחשד למרמה והפרת אמונים, ועובדת נוספת מסרה עדות פתוחה.
באפריל 2025 קבעה המשטרה כי אף שנמצאו ליקויים מינהליים, הם אינם עולים לרף הפלילי, והעבירה את התיק להכרעת הפרקליטות. לפי דיווחים מסביבת השר, המשטרה המליצה על סגירה כבר כשנתיים קודם לכן, וכעת אושרה ההחלטה סופית על ידי היועמ"שית.
מערך התגבור והליקויים שנמצאו
ברקע עמדו נתונים משמעותיים: כ-23 אלף אישורים מותנים וכ-15 אלף רישיונות סופיים הונפקו במסגרת מערך התגבור. בדיקות פרטניות של אלפים מהם העלו ליקויים בחלק מהרישיונות. על פי הדיווחים, עו"ד בבלי אישר לבדו למעלה מ-700 רישיונות במסגרת זו.
החקירה התמקדה בשאלה האם עובדי הלשכה פעלו בסמכות כדין או שמא חרגו מהיתר שניתן להם. המשטרה בחנה את הליכי הרישוי ומצאה ליקויים מינהליים, אך קבעה כי אין בהם כדי להצדיק הליך פלילי. הפרקליטות אימצה את המסקנה והחליטה על סגירת התיקים.
בבלי תוקף: "ניסו להחזיק אותי בגרון"
לאחר הסגירה תקף בבלי בחריפות את היועמ"שית וטען כי ניסתה "להחזיק אותו בגרון" כדי לסכל את התמודדותו לתפקידים ציבוריים, ובכלל זה מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי של משטרת ישראל. בבלי ראה בחקירה ניסיון לפגוע במעמדו המקצועי ולמנוע ממנו להתקדם בקריירה.
הפרשה עצמה לא הסתיימה לחלוטין. ביולי 2026 הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לישראל אבישר, לשעבר ראש האגף לרישוי כלי ירייה, כי נשקלת העמדתו לדין בכפוף לשימוע. החשד: מרמה והפרת אמונים בגין מתן היתר לגורמים לא מוסמכים – בהם אנשי לשכת בן גביר, בנות שירות לאומי ועובדים בכנסת – לקחת חלק בהנפקת אלפי הרישיונות.
מחלוקת סביב רפורמת הנשק
הפרשה, שנולדה מרפורמת הנשק שקידם בן גביר לאחר 7 באוקטובר, ממשיכה לעורר מחלוקת בין תומכי השר, הרואים בסגירת התיקים הוכחה ל"תפירת תיקים", לבין מבקרים המצביעים על ליקויים מערכתיים שדורשים טיפול.
רפורמת הנשק של בן גביר הובילה לעלייה חדה במספר רישיונות הנשק שהונפקו לאזרחים. השר טען כי המהלך נועד לחזק את הביטחון האישי של האזרחים בעקבות גל הטרור שפרץ לאחר 7 באוקטובר. מבקרים טענו כי הרפורמה בוצעה בחופזה ובלי פיקוח מספיק, מה שהוביל לליקויים בהליכי הרישוי.
סגירת התיקים מסיימת פרק אחד בפרשה, אך השאלות המערכתיות לגבי הליכי הרישוי והפיקוח עליהם נותרו פתוחות. התיק נגד אבישר עשוי לשפוך אור נוסף על האופן שבו התנהל מערך התגבור ועל השאלה מי נשא באחריות לליקויים שנמצאו.
0 תגובות