לקראת ההצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון, העוסקת באי-מעצר תלמידי ישיבות, פרסמה היום (שלישי) היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, מכתב לחברות וחברי הכנסת שבו היא מתייחסת לסוגיית ניגוד העניינים האפשרי בהצבעה על החוק.
במכתבה מסבירה אפיק כי הצעת החוק כוללת בין היתר מנגנון להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, אי העמדה לדין בגין אי התייצבות לשירות ביטחון, וכן הפסקת הליכים משפטיים שכבר נפתחו נגד מי שנמצאים בהליכים כאלה.
לדבריה, להוראות אלו עשויה להיות השפעה ישירה על מצבם המשפטי של מועמדים לשירות ביטחון.
על רקע זה, קובעת היועצת המשפטית כי כאשר לחבר כנסת יש קרוב משפחה שכבר הוצא נגדו צו מעצר בשל אי התייצבות או עריקות, או קרוב שנעצר בפועל או מצוי בהליכי אכיפה או בהליך משפטי שטרם הסתיים, קיים חשש לניגוד עניינים או לכל הפחות למראית עין של ניגוד עניינים.
לכן, אפיק מדגישה כי במקרים אלו חלה על חבר הכנסת חובת גילוי נאות לפני השתתפות בדיון או בהצבעה על הצעת החוק.
עם זאת, היא מבהירה כי כללי האתיקה של הכנסת אינם מונעים מחבר הכנסת להצביע במליאה גם לאחר ביצוע הגילוי הנאות, וכי אין מניעה להשתתפותו בהצבעה לאחר שיצהיר על העניין האישי.
עוד נכתב במכתב כי האחריות להימנע מניגוד עניינים אסור מוטלת על כל חבר כנסת באופן אישי, בהתאם להיכרותו עם נסיבותיו האישיות והמשפחתיות.
אפיק הוסיפה כי עצם היותו של קרוב משפחה משתייך לקבוצת תלמידי הישיבות שלא התייצבו לשירות, אך טרם הוצא נגדם צו מעצר או נפתחו נגדם הליכי אכיפה, אינו מחייב גילוי נאות, מאחר שמדובר בקבוצה רחבה
0 תגובות