מתחת לרדאר של הכותרות הפוליטיות, ניתן השבוע פסק דין בבית משפט השלום בירושלים שצריך להדאיג כל מי שמתכנן לתבוע את התקשורת, ולשמח כל עיתונאי בישראל. השופטת מיקה בנקי שרטטה קו אדום וברור: כאשר המשטרה או שירות בתי הסוהר מוציאים הודעה רשמית – התקשורת היא לא יותר מ"צינור", וכצינור כזה, היא נהנית מחסינות שקשה מאוד לסדוק.
הפרשה החלה בדיווחים דרמטיים על עורך דין המייצג אסירים, שנעצר בחשד להברחת סמים בין כותלי הכלא. כלי התקשורת הגדולים בישראל, ביניהם קשת 12, ידיעות אחרונות, כאן וג'רוזלם פוסט, מיהרו לדווח על המעצר בזמן אמת, תוך שהם מסתמכים על הודעות דוברות רשמיות של המשטרה ושב"ס.
"שקריים ומכפישים": התביעה שהגיעה לבית המשפט
עורך הדין, ששמו שורבב לכותרות המרעישות, לא נשאר חייב. הוא הגיש תביעת לשון הרע בטענה שהפרסומים היו "שקריים ומכפישים", וכי הם גרמו לו לנזק כלכלי ותדמיתי אנוש. לטענתו, התקשורת הציגה אותו כעבריין עוד לפני שהוכחה אשמתו, ובכך חרצה את דינו בעיני הציבור והקולגות.
כפי שנחשף לראשונה בסיקור המשפטי של אתר "פוסטה", קו ההגנה של כלי התקשורת ושל ענקית החיפוש Google היה פשוט אך קטלני: "לא המצאנו דבר, רק ציטטנו את הרשויות". השופטת בנקי קיבלה את הטענה במלואה.
סעיף 13: החסינות המוחלטת
בפסק דין מנומק, הבהירה השופטת כי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע מעניק "חסינות מוחלטת" לפרסומים המבוססים על הודעות רשמיות. השופטת הדגישה כי עיתונאי המדווח על הודעת דוברות בזמן אמת אינו נדרש לבצע חקירה עצמאית או לאמת את העובדות בבדיקות מעבדה.
"החוק מכיר בכך שחופש העיתונות וחופש הביטוי עומדים לצד הזכות לשם טוב", כתבה השופטת, אך הבהירה שבאיזון הזה – הדיווח החדשותי המותר מנצח. מדובר בהכרעה משמעותית במיוחד עבור הקהילה החרדית, שבה שמירה על שם טוב היא ערך מרכזי, אך גם חופש המידע והזכות לדעת על הליכים פליליים חיונית לציבור.
ההרשעה שהכריעה את הכף
מה שחיזק את החלטת השופטת הייתה העובדה שבהמשך הדרך, אותו עורך דין אכן הורשע – על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון – בעבירות של החזקת סמים והכנסת חפצים אסורים לכלא. עובדה זו שמטה את הקרקע מתחת לטענה שמדובר ב"עלילת דם" תקשורתית.
בשורה התחתונה, התביעה נדחתה כליל. עורך הדין לא רק שלא קיבל פיצוי, אלא חויב לשלם הוצאות משפט בסך 7,000 ש"ח לכל אחת מהנתבעות המרכזיות. מדובר במסר ברור לכל מי שמנסה להשתמש בתביעות לשון הרע כדי "להשתיק" דיווחים על הליכים פליליים.
משמעות הפסיקה לציבור החרדי
פסק הדין מעלה שאלות מורכבות בעיני הציבור החרדי: מצד אחד, הזכות לשם טוב היא ערך יסוד בהלכה ובמסורת, ופגיעה בו נחשבת לעוולה חמורה. מאידך, הציבור זכאי לדעת על הליכים פליליים, במיוחד כאשר מדובר באנשי ציבור או בעלי תפקידים רגישים.
השופטת בנקי הבהירה כי המשטרה אמרה? התקשורת פרסמה? החוק מגן עליה. זהו איזון עדין בין ערכים מתחרים, שבו המחוקק בחר להעדיף את חופש העיתונות והזכות לדעת על פני הזכות לשם טוב – כאשר מדובר בדיווח נאמן על הודעות רשמיות של רשויות אכיפת החוק.
כידוע, בקרב גדולי ישראל קיימות דעות שונות בנוגע לפרסום פלילי, אך פסק הדין הנוכחי מבהיר את המצב המשפטי: כל עוד התקשורת מדווחת באופן נאמן על הודעות רשמיות, היא מוגנת בחסינות מלאה. עוד יעודכן אם יוגשו ערעורים על פסק הדין.
0 תגובות