בפסק דין תקדימי שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים, קבעה השופטת חנה מרים לומפ כי הרשות הפלסטינית תשלם פיצוי בסך חמישה מיליון שקלים לגבר יהודי שהותקף באכזריות בלינץ' בירושלים באפריל 2021 – ימים אחדים לפני מבצע "שומר חומות".
האירוע התרחש בעיצומו של חודש הרמדאן, כשאותו אזרח עבר לתומו ברחובות הבירה והותקף באבנים ובמכות על־ידי קבוצת צעירים פלסטינים. כתוצאה מהתקיפה נגרמו לו שברים בגב, פגיעה בראייה ונזק נפשי קשה. הוא הוכר על־ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע פעולת איבה עם נכות קבועה של 47%.
מבצעי הלינץ' הורשעו בבית המשפט בביצוע מעשה טרור בצוותא חדא של חבלה בכוונה מחמירה, אולם התובע – קורבן התקיפה – דרש כי גם הרשות הפלסטינית תישא באחריות, לאחר שהתברר כי שילמה משכורות למחבלים ולבני משפחותיהם.
הפסיקה מבוססת על החוק החדש לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), שנכנס לתוקף ביוני 2024, הקובע כי כל מי שנפגע ממעשה טרור ונגרמה לו נכות צמיתה – זכאי לפיצוי קבוע של חמישה מיליון שקלים, "ממבצע הטרור, ממי שתיגמל אותו או ממי שאישרר את המעשה".
השופטת לומפ קבעה כי עצם העובדה שהרשות הפלסטינית שילמה תגמולים למבצעי הלינץ' מהווה אישור למעשה הטרור, ומכאן אחריותה הישירה. לדבריה, "משבחרה הרשות לתגמל את מבצעי המעשה ואת משפחותיהם – הרי היא נושאת באחריות מוסרית ומשפטית למעשיהם."
הרשות הפלסטינית טענה מנגד כי מאז פברואר 2025 חדלה ממדיניות תשלום המשכורות למחבלים, ולכן אינה עוד "מתגמלת טרור". אלא שבית המשפט דחה את הטענה, וקבע כי האחריות נבחנת במועד ביצוע העבירה – ולא על פי שינויים שנעשו מאוחר יותר.
פסק הדין, שניתן במסגרת החוק החדש, מהווה תקדים משפטי משמעותי: לראשונה בישראל, גוף מדיני זר – הרשות הפלסטינית – חויב לשלם פיצוי עונשי לפי חוק פיצוי קורבנות טרור, גם ללא הוכחת נזק נוסף מעבר לנכות הקבועה.
לדברי פרקליטו של התובע, מדובר ב"מסר ברור וחד־משמעי – מי שמתגמל טרור, נושא באחריות לטרור".
0 תגובות