היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבית המשפט העליון את תגובת המדינה לבקשות למתן צו ביניים בעתירות נגד חוק השידורים, וביקשה להותיר את החוק מוקפא עד להכרעה בעתירות. בעמדת המדינה נטען כי קיימים סיכויים גבוהים לקבלת העתירות וכי מאזן הנוחות מצדיק את השהיית כניסת החוק לתוקף.
בתגובה נטען כי הליך חקיקת חוק השידורים היה רצוף פגמים מהותיים, הן בשלב גיבוש הצעת החוק בממשלה והן במהלך הדיונים בכנסת. לפי המדינה, מדובר ברפורמה רחבת היקף ומורכבת, הכוללת מאות סעיפים והסדרים רבים, אולם חלקים מרכזיים ממנה לא גובשו על בסיס תשתית מקצועית, כלכלית ומשפטית מספקת. עוד נטען כי חברי הכנסת לא קיבלו הזדמנות ממשית ללמוד את ההסדרים, לגבש עמדה ולהשפיע על עיצוב החוק.
עוד נכתב כי לאורך הליך החקיקה הצטברו פגמים חריגים, ובהם שינויים תכופים בנוסח החוק, הוספת הסדרים מהותיים בשלבים מאוחרים של הדיונים, היעדר זמן מספק לבחינתם והתעלמות מהערות גורמי המקצוע. לטענת המדינה, מכלול הנסיבות פגע בזכות ההשתתפות של חברי הכנסת ובהליך החקיקה התקין.
בנוסף טוענת המדינה כי שר התקשורת היה מעורב באופן חריג בניהול הליך החקיקה ובהכרעות שהתקבלו, עד כדי טשטוש הגבול בין עבודת הממשלה לבין עבודת הוועדה הפרלמנטרית. לפי העמדה, הדבר פגע בעצמאות הוועדה וביכולתה למלא את תפקידה כרשות מחוקקת.
באשר לצו הביניים, המדינה טוענת כי אם החוק ייכנס לתוקף כבר כעת, הוא עלול ליצור שינויים רגולטוריים, כלכליים ומבניים משמעותיים בשוק התקשורת, שיקשה מאוד להשיבם לאחור אם העתירות יתקבלו. בין היתר מציינת המדינה כי החוק צפוי להשפיע על שוק שידורי החדשות והאקטואליה, על היערכותם של גופי התקשורת ועל קבלת החלטות עסקיות ארוכות טווח, במיוחד בתקופה הסמוכה לבחירות.
מנגד, נטען כי הקפאת החוק אינה יוצרת שינוי חדש אלא משמרת את המצב המשפטי הקיים עד להכרעת בג"ץ. בסיכום עמדתה קובעת המדינה כי השילוב בין סיכויי העתירות הגבוהים לבין הנזק שעלול להיגרם אם החוק ייכנס לתוקף, מצדיק את מתן צו הביניים ואת השהיית כלל הוראות החוק עד להכרעה בעתירות.
0 תגובות