בית המשפט העליון הכריע היום (רביעי) באופן סופי את המאבק המשפטי הסוער בין חבר הכנסת ניסים ואטורי לבין מרדכי הררי, והחזיר לתוקף את החיוב הכספי המקורי בגין לשון הרע. השופטים אלכס שטיין, דוד מינץ וגילה כנפי שטייניץ קיבלו את ערעורו של ואטורי, הפכו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבעו כי הררי ייאלץ לשלם סכום כולל של 21 אלף שקלים - פיצויים והוצאות משפט.
הפרשה החלה כאשר הררי פרסם ברשת X כינויים קשים במיוחד כלפי ח"כ ואטורי, בהם "המושחת באדם", "עוכר ישראל" ו"יהודי מתועב". האמירות הוטחו בעקבות אישור חוק ביטול עילת הסבירות, והציתו דיון ציבורי סוער על גבולות חופש הביטוי כלפי נבחרי ציבור.
מבית השלום למחוזי - ובחזרה לעליון
בית השלום בטבריה קבע בזמנו כי הכינוי "מושחת" חורג ממתחם ההגנה על חופש הביטוי, ומהווה קביעה עובדתית מבזה שחייבה פיצוי כספי. אולם בית המשפט המחוזי הפך את הקערה על פיה, והגדיר את הדברים כ"גידופים סובייקטיביים" בלבד - ביטוי דעה המוגן תחת חופש הביטוי.
השופט אלכס שטיין לא הותיר מקום לספקות בפסיקתו החדה. בהחלטה נוקבת הבהיר כי אמירות כגון "מושחת", "שקרן" או "עבריין" מהוות "ביטויי התפר" - ביטויים הנמצאים על הגבול בין דעה לעובדה, ואינם נהנים מחסינות אוטומטית מפני תביעות לשון הרע.
"אין לתת יד להתרת הרסן"
בפסק הדין נקבע באופן חד-משמעי כי אין לאפשר פגיעה בשמם הטוב של נבחרי ציבור תחת כיסוי של מחאה פוליטית. השופט שטיין הדגיש כי קיימת חשיבות עליונה לאיזון בין חופש הביטוי לבין הגנה על כבוד האדם, וכי ביטויים המייחסים מעשי פשע או התנהגות מושחתת לאדם אינם יכולים להיחשב כביקורת לגיטימית.
כתוצאה מהפסיקה, הררי ייאלץ לשאת בתשלום המלא שנקבע במקור - פיצויים בגין לשון הרע בתוספת הוצאות משפט מוגדלות, בסכום כולל של עשרים ואחת אלף שקלים. פסק הדין מהווה תקדים משמעותי בנושא גבולות השיח הציבורי כלפי נבחרי ציבור, ומבהיר כי גם במסגרת ויכוח פוליטי קיימים גבולות ברורים שאין לחרוג מהם.
פסק הדין מצטרף לשורה של החלטות משפטיות אחרונות שעוסקות בגבולות חופש הביטוי בעידן הרשתות החברתיות, ומהווה אבן דרך בהגדרת המותר והאסור בשיח הציבורי הישראלי.
1 תגובות