אב לשלוש בנות קטנות טען בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים כי הוא משתכר כ-5,500 שקל נטו בחודש בלבד, ולכן אינו מסוגל לשלם את דמי המזונות שדרשה גרושתו. אלא שהשופט משה בראון בחן את הוצאותיו של האב וגילה פער משמעותי בין ההכנסה המוצהרת לבין הסכומים שהוא מוציא מדי חודש.
ההורים נפרדו בשנת 2025 והתגרשו לאחר מכן. לשלוש בנותיהם המשותפות, שתיים מהן תאומות, טרם מלאו שש שנים במועד ההחלטה.
האם ביקשה לחייב את האב במזונות של 5,400 שקל בחודש, נוסף להשתתפות בהוצאות המדור, החינוך והבריאות. לטענתה, האב, העובד כשף עצמאי, משתכר בפועל כ-35 אלף שקל בחודש. לתמיכה בטענתה הציגה תנועות בחשבונותיו, לרבות הוצאות של יותר מ-17 אלף שקל בחודש אחד.
מנגד, האב טען כי הכנסתו נמוכה, כי הוא מתמודד עם חובות והלוואות וכי בני משפחתו מסייעים לו כלכלית. לדבריו, הוא משלם 4,000 שקל שכירות, כ-1,300 שקל להחזקת הדירה ועוד 2,100 שקל מזונות לבת ממערכת יחסים קודמת.
כלומר, הוצאות אלה לבדן מסתכמות ב-7,400 שקל בחודש, כמעט 2,000 שקל יותר מהכנסתו המוצהרת, עוד לפני הוצאותיו האישיות.
השופט: "אין אפשרות לעמוד בהוצאות הללו"
השופט בראון לא השתכנע מהנתונים שהציג האב.
"אינני מקבל את טענת האב להכנסה חודשית בסך של 5,500 ₪ נטו בממוצע", כתב בהחלטתו.
לדבריו, "אין אפשרות לעמוד בהוצאות הללו, עליהן נוספות הוצאותיו האישיות של האב, מהכנסה כה דלה כנטען".
לפיכך קבע כי הכנסת האב גבוהה משמעותית מהסכום שעליו הצהיר. עם זאת, השופט לא אימץ את טענת האם להכנסה של 35 אלף שקל, ולא נקב בסכום חלופי מדויק.
כמה מזונות ישלם האב?
בית המשפט העריך את צורכיהן החודשיים של שלוש הבנות ב-5,000 שקל. מאחר שהן שוהות מחצית מהזמן עם האב, שנושא בהוצאותיהן במהלך שהותן אצלו, נקבע כי יעביר לאם 2,500 שקל בחודש.
בנוסף נבחנה השתתפות האב בשכר הדירה של האם, העומד על 5,200 שקל בחודש. חלקן של הבנות במדור הוערך ב-25% מהשכירות, ומתוכו חויב האב במחצית, כלומר 650 שקל נוספים.
בסופו של דבר חויב האב לשלם 3,150 שקל בחודש במזונות זמניים, נוסף למחצית הוצאות החינוך והבריאות שאינן מכוסות בביטוח הממלכתי, בכפוף להצגת אסמכתאות.
החיוב חל מ-27 ביולי 2026, מועד הגשת הבקשה. השופט הבהיר כי מדובר בהחלטה זמנית בלבד, וכי ההכנסה המדויקת של האב וגובה המזונות הקבועים יוכרעו בהמשך ההליך.