בסגרת תגובה מקדמית דרמטית שהוגשה היום (שלישי) לבג"ץ, מתייחסת הכנסת באופן חסר תקדים לסערה שפרצה סביב בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה.
בתגובה, מציגה הלשכה המשפטית שורה של נימוקים מורכבים המנסים להדוף את העתירות הדורשות לבטל את תוצאות הבחירות, למרות חילוקי דעות משמעותיים שהתגלעו בזמן אמת.
כזכור, העתירות – שהוגשו בין היתר על ידי התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין, סיעות יש עתיד וכחול לבן – טוענות לפגיעה אנושה בחשאיות ההצבעה, לאחר שחברי כנסת מהקואליציה תועדו כשהם מצלמים את פתקי ההצבעה שלהם מאחורי הפרגוד כדי להוכיח כי בחרו בראבילו.
מהמסמך עולה כי במהלך ההצבעה השנייה במליאה, עם הצטברות הדיווחים על לחצים ודרישה מחברי כנסת לצלם את הצבעתם, התגבשה עמדה נחרצת בדרג המשפטי של הבית. היועצת המשפטית לכנסת, ששהתה באותה עת בטיסה לישראל, הנחתה באמצעות מסרונים את היועץ המשפטי למליאה, עו"ד אייל לב ארי, לפעול באופן מיידי ודרשה ממזכיר הכנסת לאסור על חברי הכנסת להכניס מכשירים ניידים אל מאחורי הפרגוד.
הנימוק המשפטי שעמד בבסיס הדרישה היה מניעת לחץ חברתי לא פורמלי והסרת החשש לפגיעה בחשאיות ההצבעה של חברי כנסת אחרים, שכן אם הרוב מצלמים, ניתן להסיק בקלות כיצד הצביעו אלו שנמנעו מצילום. עם זאת, בניגוד לדרישת האופוזיציה, הדרג המשפטי סבר בזמן אמת כי אין לעצור או לבטל את ההצבעה השנייה שכבר החלה, שכן ביטול כזה עשוי להוות מהלך מניפולטיבי המשפיע על התוצאות.
למרות הנחיית הייעוץ המשפטי, מזכיר הכנסת, דן מרזוק, הבהיר כי קיים קושי מעשי רב לאכוף איסור טלפונים, וכי מהלך כזה מעולם לא הונהג בעבר. בעקבות המהומה שפרצה, עצר יו"ר הכנסת את הישיבה וכינס התייעצות דחופה בלשכתו, שבה הושגה בסופו של דבר הסכמה חוצת מחנות אשר החליפה את המתווה המשפטי ב"מתווה משולש" פוליטי.
מתווה זה כלל ביטול מוחלט של ההצבעה השנייה שהחלה וקיומה מחדש מההתחלה, הצהרה של יו"ר הכנסת מעל הדוכן כי כל הנחיה או דרישה לצלם את ההצבעה אינה חוקית ואינה תקפה, וכן החלטה שלא להחיל איסור על הכנסת טלפונים ניידים מאחורי הפרגוד. הכנסת מייחסת למתווה מוסכם זה משקל קונסטרוקטיבי רב, וטוענת כי מאחר שהאופוזיציה הייתה שותפה מלאה להסכמות הללו ואף שקטה במליאה לאחר השגתן, היא מושתקת כעת מלטעון נגד חוקיות ההליך.
בפרק המשפטי העקרוני, הכנסת מודה כי תופעת ה"סלפי-קלפי" מעוררת קושי מיוחד בבחירות פנימיות שבהן קהל הבוחרים מצומצם ועומד על 120 חברי כנסת בלבד. עם זאת, היא מציגה קו הגנה ברור ומדגישה כי הטענות לפיהן סיעת הליכוד או מנהלת הסיעה כפו על חברי הכנסת לצלם את הצבעתם נותרו בגדר "שמועות עיתונאיות", שכן הגורמים הרשמיים הכחישו זאת בתוקף ולא הוצגו עדויות של חברי כנסת מזוהים הטוענים שנכפה עליהם לפעול כך.
בנוסף, הכנסת דוחה את טענת העותרים לפיה הפער בתוצאות – המעבר מיתרון לשופט אלרון בהצבעה הראשונה לניצחון של ראבילו בהצבעה המחוזקת – מוכיח לחץ פסול, וטוענת כי מדובר בדינמיקה פוליטית לגיטימית של שכנוע הדדי או השפעה של פרסומים בתקשורת. כמו כן מובהר בתגובה כי לא קיים כיום איסור חוקי, תקנוני או נוהגי מפורש בישראל המונע מאדם לצלם את פתק ההצבעה שלו מרצונו החופשי, ושינוי "כללי המשחק" באופן רטרואקטיבי יעמוד בניגוד לפסיקה.
בשולי הדברים מתייחסת הכנסת גם לטענות נגד כשירותו של עו"ד ראבילו בשל זיקתו המשפטית לראש הממשלה, וקובעת כי דינן להידחות לגופן. לפי התגובה, מתחם ההתערבות של בג"ץ בענייניה הפנימיים של הכנסת ובסבירות מינוייה הוא צר ביותר, והפתרון הראוי לחשש מניגוד עניינים הוא עריכת הסדר ניגוד עניינים קפדני – ולא פסילת המינוי לאחר מעשה.
כמו כן, מציינת הכנסת כי מאז ההצבעה חל שינוי בזהות הבוחרים עקב פרישתו של ח"כ בועז טופורובסקי וכניסתו של ח"כ עוז חיים, כך שביטול הבחירות וקיומן מחדש ישנה את קהל המצביעים המקורי באופן שאינו תקין. הכנסת מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירות על הסף ולחייב את העותרים בהוצאות משפט, וכעת נשואות העיניים לשופטי בית המשפט העליון שייאלצו להכריע בסוגיה התקדימית.
0 תגובות