היום (שישי) הגישה המדינה, באמצעות היועצת המשפטית לממשלה, את תשובתה לבג"ץ בעתירות נגד החוק שמונע את מעצר בני הישיבות. בעמדתה מבקשת המדינה מבית המשפט לבטל את החוק, לאחר שקבעה כי הוא פוגע באופן חמור בעיקרון השוויון ואינו עומד במבחנים החוקתיים.
בכתב התשובה מסבירה המדינה כי אף שהחוק הוצג כהסדר זמני עד לגיבוש חוק גיוס חדש, בפועל הוא מעניק לתלמידי ישיבות הגנה מפני הליכי אכיפה פליליים. לדבריה, ההסדר יוצר "מנגנון חסינות קבוצתי", המונע מרשויות האכיפה להפעיל את סמכויותיהן כלפי משתמטים ועריקים שהם תלמידי ישיבות בלבד. עוד נכתב כי מדובר ב"פגיעה אנושה בזכות החוקתית לשוויון".
לטענת המדינה, הפגיעה אינה מסתכמת רק בשאלת השוויון. בכתב התשובה מודגש כי החוק מטיל נטל כבד יותר על המשרתים בצה"ל, דווקא בתקופה שבה קיים צורך ביטחוני בהרחבת מעגל המתגייסים. עוד נכתב כי גורמי צה"ל התריעו במהלך הליך החקיקה שהחוק "יעניק תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי", "יפגע במאמצים הנעשים להגדלת היקף המשרתים בצבא מקרב הציבור החרדי", וכי הוא "אינו עולה בקנה אחד עם צרכי צה"ל".
עוד נטען כי החוק יוצר אכיפה בררנית, משום שהוא מונע נקיטת צעדי אכיפה כלפי קבוצה אחת של חייבי גיוס, בעוד יתר המועמדים לשירות ממשיכים להיות כפופים לאותם כללי אכיפה. המדינה מוסיפה כי ההסדר אינו כולל מנגנונים שיבטיחו הגדלה של מספר המתגייסים לצה"ל, ולכן אינו משיג את מטרתו המוצהרת.
לצד הביקורת על תוכן החוק, המדינה מותחת ביקורת גם על הליך החקיקה. לדבריה, נפלו בו פגמים משמעותיים, המצטרפים לפגיעה המהותית בשוויון. בכתב התשובה נכתב כי מדובר בחוק "כה מפלה, מנוגד לצורכי הביטחון של מדינת ישראל ולאינטרס הציבורי", עד ש"אי-החוקתיות הגלומה בו מדברת בעד עצמה". עוד מוסיפה המדינה: "לחוק הזה אין תקומה משפטית".
בסיום מבקשת המדינה מבית המשפט להוציא צו שיורה על ביטול החוק. עמדתה היא כי ההסדר "אינו חוקתי, ודינו – בטלות", ולכן אין להותירו על כנו.
0 תגובות