ח"כ אביחי בוארון וארגון לביא הגישו היום (רביעי) בקשה דחופה לבית המשפט העליון, בדרישה שהשופטת דפנה ברק־ארז תפסול את עצמה מהדיון הנוסף בפרשת הפצ"רית. לטענתם, בשל החלטות קודמות שנתנה השופטת באותה פרשה, "לא ניתן להיות דיין על החלטותיך שלך".
בבקשה נטען כי ברק־ארז עמדה בראש ההרכב שאישר את מתווה בדיקת הדלפת הסרטון משדה תימן. לטענת המבקשים, האישור ניתן על בסיס מצגים שהתבררו בהמשך ככוזבים. עוד נטען כי השופטת קיבלה החלטות הנוגעות ישירות לסוגיה העומדת כעת להכרעה.
בוארון וארגון לביא טוענים כי מעורבותה השיפוטית הקודמת של ברק־ארז בגלגוליה השונים של הפרשה מקימה חשש ממשי למשוא פנים, ולכל הפחות גורמת לפגיעה קשה במראית פני הצדק.
המבקשים הזכירו כי כבר בשנת 2024 הוגשו עתירות בדרישה להוציא את בדיקת הדלפת הסרטון משדה תימן מידי הפרקליטות הצבאית ומצ"ח. העתירות התבססו על החשש שמקור ההדלפה נמצא בתוך המערכות שנדרשו לבדוק אותה, והן נדונו בפני הרכב שבראשו עמדה ברק־ארז.
בפברואר 2025 מחק ההרכב את העתירות, לאחר שקבע כי החשש לניגוד עניינים לא גובה ב"תשתית עובדתית איתנה", וכי מתווה הפיקוח שנקבע מעניק "מענה הולם" לחששות שהועלו. לפי המתואר בבקשה הנוכחית, חודשים לאחר מכן התברר כי הפצ"רית עצמה נטלה אחריות על אישור ההדלפה, לאחר שקצינה בפרקליטות הצבאית הודתה כי הדליפה את הסרטון בהוראתה.
המבקשים הדגישו כי הם אינם טוענים שבית המשפט נתן את ידו למהלך ביודעין, אלא שבית המשפט עצמו הוטעה. לטענתם, דווקא משום כך אין להפקיד את ההכרעה בגלגולה הנוכחי של הפרשה בידי מי שעמדה בראש ההרכב שקיבל את אותם מצגים.
"השאלה אינה אם ההרכב שגה, אלא אם ניתן להפקיד בידי מי שעמדה בראשו את ההכרעה בהסתעפותה הסופית של אותה פרשה עצמה", נכתב בבקשה.
טענה נוספת נוגעת להחלטות שנתנה ברק־ארז בפברואר 2026, אז הורתה ליועצת המשפטית של משרד המשפטים להודיע מי יהיה הגורם בפרקליטות המדינה שאליו יועברו חומרי החקירה. המבקשים טוענים כי בהחלטה זו הביעה השופטת עמדה מוקדמת בשאלה אם ניתן היה להעביר את הטיפול בפרשה לפרקליטות המדינה ולפרקליט המדינה.
בסיום דורשים בוארון וארגון לביא כי ברק־ארז תפסול את עצמה מכל דיון בבקשות לדיון נוסף בפרשה, וכי הטיפול בהן יועבר לשופט אחר.
0 תגובות