לא כל הנוצץ זהב: נישואין? רק דרך שידוך

מובן מאליו, כי לנו, כיהודים שומרי תורה ומצוות, זהו לא עניין לענות בו. מה לנו ולנעשה בחצרות האחוריות של גויי הארצות, "שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם". אם ישנם היום 'הבל וריק', מעבר לכל הזוהמה ממנה אנו מצווים וחפצים להתרחק, הלא בזה בדיוק מדובר.

אלא שדווקא מסיפור נחות שכזה, ניתן להפיק לקח מהדהד הרלוונטי לכל אחד ואחת מאיתנו: לא פעם נשמעת נגדינו, בני היהדות הנאמנה, אמירות קנטרניות בנוסח "אין לכם זכות בחירה"; "חיי הנישואים אצלכם מוכתבים מראש"; "קשרי שידוכין הם יצירה מעוותת", וכן על זה הדרך.

והנה מתברר, כי הזוג המפורסם שסמלו המסחרי כל השנים היה זוגיות בריאה ויציבה, כזו שכל רוח לא יכולה לה, ממש מודל לחיקוי בעולם המערבי ה"נכון" - שידר כל העת מצג מזויף. אם היינו בעולם מתוקן מעט יותר, ניפוץ הפנים היפות של הזוהר המנצנץ העכשווי אמור היה להדהד בקול רעש גדול, ובהקשר הנכון: הפקת המסקנה כי חזות מחויכת ועדכנית לא מבטיחה מאומה, ועשויה לא פעם להסתיר מאחוריה אין סוף חיכוכים וסיפורי זוועות - אם המתווה לפיו היא מתנהלת הוא מקולקל מיסודו.

המונח 'דרך ישראל סבא' שחוק מרוב שימוש בהקשרים אינטרסנטיים פנימיים כאלו ואחרים, אך מעולם הוא לא היה מדויק ונכון כמו בהקשר המדובר. ולא, אין צורך לנפנף כל פעם מחדש באחוזי הגירושין הזעירים עד אפסיים במגזר החרדי. די להתגונן. הגיע הזמן שנרים את הראש ונכריז בריש גלי ובגו זקוף: אין נוסחה מנצחת לאהבה בריאה, מלבד זו שמציעה לנו תורתנו הקדושה.