יוחנן צ'ייט בן ה-36 עשה בחודשים האחרונים מסלול שרוב בני גילו כבר מזמן לא מדמיינים לעצמם: הוא התגייס לצה"ל, עבר הכשרת רובאי 07 מלאה בחטיבת החשמונאים הפך ללוחם מן המניין , וכעת הוא בדרכו לשירות בצפון.
הסיפור שלו מעניין דווקא משום שהוא לא מנסה להציג את המסלול כפתרון קסם לבעיית כוח האדם בצה"ל. להפך. צ'ייט עצמו מודה כי גיוס של גברים מבוגרים, נשואים ואבות לילדים, אינו יכול להיות פתרון רוחבי למחסור באלפי חיילים ולוחמים.
"הוראת שעה", הוא מגדיר את המהלך, ומבהיר כי מבחינתו מדובר בפתרון נקודתי שנולד מתוך הצרכים המיוחדים של חטיבת החשמונאים.
חצי שנה של הכשרה, בלי הנחות
צ'ייט התגייס לאחר סוכות והמשיך בהכשרה עד לאחר חג הפסח. מדובר בהכשרת רובאי 07 מלאה, אותה רמת הכשרה שמקבלים לוחמי חי"ר.
"זה חצי שנה של הכשרה מלאה בכל דבר ועניין, בלי שום ויתורים", הוא אומר.
האתגר, לדבריו, לא היה רק פיזי. בגיל 36 הגוף כבר אינו מתמודד עם עומסים כפי שהוא מתמודד בגיל 18, אבל הקושי המרכזי מבחינתו היה דווקא המחיר שהמשפחה נדרשה לשלם.
"אני נשוי פלוס ארבעה ילדים. המשמעות הייתה שאני עוזב אותם כמעט חצי שנה. הייתי מגיע הביתה בשבתות, לא תמיד. כל השבוע אני באימונים".
לדבריו, מי שנשאה בחלק משמעותי מהמחיר הייתה אשתו. "מבחינת המשפחה, ההקרבה הייתה בעיקר של אשתי, לזכותה".
"זה לא הפתרון למחסור בצה"ל"
בימים שבהם צה"ל מתמודד עם מחסור משמעותי בכוח אדם, והשיח הציבורי עוסק בגיוס חרדים ובהרחבת מעגל המשרתים, צ'ייט מסרב להציג את הסיפור האישי שלו כמודל שניתן להעתיק לכלל הציבור.
"אני לא חושב שזה פתרון רוחבי", הוא אומר. "זה משהו שלדעתי עשו נקודתית וספציפית לחשמונאים.
לדבריו, אפילו לא ברור אם מסלולים דומים ימשיכו להתקיים בעתיד.
"לא בטוח שימשיכו לעשות הכשרות כאלה בחשמונאים. לדעתי זה היה דבר חד פעמי".
אז למה זה קרה? צ'ייט מסביר כי חטיבת החשמונאים הוקמה כחטיבה חדשה, ולכן היה צורך לבנות במהירות תשתית של כוח אדם. בנוסף, הוא מעריך כי היה כאן ניסיון ליצור בסיס למערך המילואים העתידי של החטיבה.
"חוסר האמון במערכת הוא בצדק"
לצד ההתגייסות שלו, צ'ייט אינו מתעלם מהבעיה המרכזית שמלווה את השיח על השירות החרדי: חוסר האמון.
לדבריו, קיימת בחברה החרדית נכונות הולכת וגוברת לבחון מסלולים חדשים, אך היא מותנית בכך שצה"ל יצליח להוכיח שהמסגרות שהוקמו אכן מתאימות לציבור החרדי ולא רק מציגות אותו כפתרון מספרי למצוקת כוח האדם.
"יש המון חוסר אמון במערכת, ובצדק", הוא אומר. "חובת ההוכחה היא על צה"ל".
המשפט הזה משמעותי במיוחד דווקא משום שהוא מגיע ממי שכבר עבר את המסלול בעצמו. צ'ייט לא מדבר על שירות צבאי מרחוק, אלא מתוך חצי שנה של הכשרה אינטנסיבית והיכרות מקרוב עם המערכת.
"כולם מבינים את הצורך, רק רוצים לראות את התוצאות", הוא אומר.
ומה המחיר של גיוס בגיל 36?
צ'ייט מודה כי גם לאחר שעבר את ההכשרה, קשה לו לתת תשובה פשוטה לשאלה כיצד אדם בגילו עושה מסלול שנבנה במקור עבור בני 18.
"אני בעצמי לא בטוח איך שרדנו את זה", הוא אומר.
אבל השאלה אינה רק פיזית. עבור אדם נשוי ואב לארבעה, שירות צבאי ממושך משמעותו יציאה מהשגרה המשפחתית, פגיעה בהכנסה ושינוי מוחלט של סדרי החיים.
במקרה שלו, לדבריו, המשפחה הייתה שותפה להחלטה. "הסברנו לילדים בצורה הכי פשוטה שאנחנו חלק מעם ישראל".
הוא מספר שגם הסביבה הקרובה הגיבה בעיקר בתמיכה, וטוען כי הוא מזהה ציבור הולך וגדל של גברים חרדים שמבינים כי המציאות הביטחונית מחייבת בחינה מחדש של שאלת השירות.
עם זאת, גם כאן הוא לא מציג תמונה ורודה. לדבריו, הרצון קיים, אבל השאלה הגדולה היא האם המערכת תצליח לבנות מסגרות שיצדיקו את האמון הזה.
לא רק לוחם: התפקיד שלו לצד החיילים
אחרי שסיים את הכשרת הלוחם, צ'ייט לא נשלח לתפקיד לחימה רגיל. במסגרת המילואים שלו הוא משמש כר"ם פלוגתי, תפקיד שבמסגרתו הוא מלווה את הלוחמים מבחינה רוחנית.
הוא צפוי להיות לצד חיילי הגדוד, ללמוד איתם, למסור שיעורים ולשוחח איתם במהלך השירות.
"כשיש לך חבר'ה שנמצאים בבית בהגנה באיזה כפר נידח, ואין יום ואין לילה, יש שמירות בשעות לא שעות - להשתדל דווקא במקום הזה להשאיר אותם מחוברים, זו משימה מאוד גדולה וחשובה".
בהמשך הוא צפוי להצטרף לפעילות המבצעית של גדוד המילואים בגזרה הצפונית, אם כי לדבריו בשלב הריאיון עדיין לא הייתה בידיו תשובה סופית לגבי מיקום הפעילות.
"אנחנו חייבים לפתור את זה"
בסוף השיחה, צ'ייט חוזר לנקודה שאולי מטרידה אותו לא פחות מהשירות הצבאי: הקרע בתוך החברה הישראלית, ובתוך הציבור החרדי עצמו.
"אני מקווה שנזכה באמת לשלום גם פנימי בעם שלנו, לאחות פה את כל הקרעים", הוא אומר.
לדבריו, השיח הנוכחי הולך לכיוון בעייתי. "אני מקווה שנוכל לשנות קצת את הטרמינולוגיה, את השפה ואת השיח, ושנגיע לאיזשהן הבנות".
הוא אינו מציג את הגיוס שלו כתשובה לוויכוח הגדול על השירות החרדי, וגם לא טוען שמסלול כזה מתאים לכל אחד. להפך. מהסיפור שלו עולה תמונה מורכבת יותר: יש חרדים שמוכנים להתגייס, אבל לצד הנכונות קיימת דרישה ברורה ממערכת הביטחון להוכיח שהיא יודעת לקלוט אותם, לשמור על המסגרות שנבנו עבורם ולבנות אמון.
"אנחנו חייבים לפתור את העניין הזה", מסכם צ'ייט. "בזה טמונה ההצלחה שלנו כעם".
0 תגובות